אז ככה, אין לי חברים, אני כבר לא יוצא מהבית, אני מדוכא, יש לי חרדה חברתית קשה ועוד.
היה לי חבר טוב שהיינו החברים הכי טובים מעל 10 שנים, היינו עושים הכל ביחד.
לפני כשבועיים וחצי, החלטתי להפסיק לדבר איתו.
לא היה לי טוב איתו, הוא השתנה לגמרי, הציק לי מאוד והפך לבן אדם לא חכם במיוחד, שזה משהו שמאוד הפריע לי - אני לא מתנשא, אבל אובחנתי כמחונן ואני כן רוצה חברים עם מכנה משותף.
אותו החבר היה החבר היחיד שלי - ככה שכרגע אין לי חברים, אין לי מה לעשות בהפסקות.
כשהייתי חוזר מהבית ספר בעבר נהגתי לשחק במשחק בשם overwatch, שיחקתי במשחק הזה עשרות ומאות שעות, הוא היה התחביב המרכזי שלי וכל כך נהנתי לחרוש עליו.
לפני חודש בערך החלטתי להפסיק לשחק במשחק הזה, מכיוון שפשוט הייתי עייף מידי בשביל לשחק במחשב, והייתי מעדיף לנוח במיטה או לצפות בסרט.
ככה שעכשיו אני חוזר מהבית ספר ואין לי בכלל מה לעשות בבית, משעמם לי, אני עייף מאוד, אין לי אנרגיה או תחביבים.
אני מאוד מדוכא ויש לי חרדה חברתית חמורה, היה לי פסיכולוג אבל הפסקתי להיפגש איתו כי הפגישות רק החמירו את החרדה ולא הרגשתי בנוח בפגישות.
הדבר היחיד שטוב בחיים שלי כרגע אלו הציונים שלי, למשל - קיבלתי 100 במבחן במתמטיקה שכמעט כל ההקבצה (א'1) נכשלה בו. אז כן, הייתי שמח.
בכל מקרה, החלטתי ששנה הבאה (בתיכון, כיתה י') אעבור לכיתת עמ"ט, שזה סוג של כיתת מחוננים/ילדים חכמים עם יכולות מתמטיות גבוהות.
אני מקווה שאצליח למצוא שם ילדים עם מכנה משותף ואתחבר אליהם.
אבל עד אז יש עוד יחסית הרבה זמן, ואני מאוד עייף ועצוב. יש למישהו רעיונות איך להעביר את הזמן, או לפחות לתת לי תחושה של תקווה ולהעביר את הדכדוך?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות