היי.
נתחיל מהחלק הטוב יותר- הזיכרון שלי לטווח הארוך. אני בן אדם שיש לו יכולת לזכור הרבה מן העבר הרחוק. מן הפרטים הגדולים ועד לקטנים. כשאני פוגשת אנשים מן העבר ומשוחחים על החוויות רוב הסיכויים שהם לא ידעו על מה אני מדברת, או במקרה הטוב, יזכרו. אבל לא את הפרטים הקטנים ממש. הם נראים די מופתעים וטוענים שהזיכרון שלי מפחיד ברמות. אני אתן דוגמא ואומר שהזיכרון הראשון שלי (אולי) היה בסביבות גיל שנה או שנתיים כאשר נחתי לי בלילה בלול וניסיתי להירדם. לא הצלחתי, אני זוכרת שרציתי את התשומת לב של ההורים שלי שצפו באותו הזמן בטלוויזיה יחד ולכן התחלתי לבכות (ממש כמו שתינוקות בוכים). ובפעם השנייה לאחר שקיבלתי אותה החלטתי שלא אעשה זאת שוב כדי לא לעורר עצבים אבל אני זוכרת שממש נהניתי מתשומת הלב הזו שקיבלתי. ואם נדבר על פרט קטן מהתקופות האלו? זה היה הבית הראשון שלי, כעת אני בבית השלישי אחרי שעברנו. הכפתור של אור השירותים היה בצבע אדום, תמיד הוקסמתי ממנו. אני יודעת שזה נשמע לגמרי דפוק אבל אני חושבת שזה נובע מכך שכל רגע שעובר נראה לי רב משמעות ומלא ערך ולכן אלו נטמעים בזיכרוני. אבל כל זה היה לשם המחשה של דוגמא אחת מתוך רבות. לעומת זאת, הזיכרון שלי לטווח הקצר פשוט עלוב. אני וידידה לשעבר (שהיא שונה לגמרי ממני בנושא הזה) היינו יושבות ללמוד למסכמים ולבגרויות והיא היתה צוחקת על כך שאני אשכח את מה שנעשה ונאמר לפני 5 דקות אבל בעוד 10 שנים אני אזכור הכל. בקיצור, אני חייבת להבין למה זה המצב הוא כזה, והאם יש דרך לשפר את הזיכרון לטווח הקצר שלי. מודה לכם שקראתם עד כה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות