החיים שלי זה סיפור בפני עצמו
נתחיל בזה שהשנה הזאת היא השנה הכי קשה שעברתי בחיי .. שנה של בכי כעס תסכול יאוש בקיצור שנה שהוציאה לי את החשק לחיות..
השנה הזאת רודפת אותי כל הזמן אני במחשבות מרגישה עצב פנימי לא יכולה להסביר..
הכל התחיל כאשר הבחנו לאימי מחלת נפש
אבא שלי התחיל חיים חדשים ובחר לא להיות חלק מחיי (ההורים שלי גרושים מאז גיל 10)
אני גרה עם אחים שלי שהם הכל בשבילי
במהלך השנה לאמא שלי היה נסיון התאבדות כמה וכמה פעמים זה הדבר הכי קשה שיכול לקרות הפחד לקום בבוקר ללא אמא .. אבא שלי בכלל לא חושב עליי ביקשתי עזרה אמרתי שאני בודדה והוא טען כי יש לו חיים חדשים וניתק ממני קשר..
תמיד שאני עם אמא שלי היא צועקת עליי מתעצבנת אומרת מילים שלא נעים לשמוע ולא קללות מילים שנכנסות ללב ..
סיפרתי לכמה חברות טובות שלי ולאף אחת לא אכפת אני לא מאשימה אני יודעת שקשה להכיל את זה כבר מגיל קטן נכנסתי לעולם של הגדולים בוא נגיד ככה ..
ההורים שלי הרסו לי את החיים אני מרגישה תחושת ריקנות משהו שאף אחד לא יבין .. ביום יום אני משחקת אותי שמחה ומאושר וכאילו הכל עבר . אבל בעצם הכל עדיין בפנים כל המילים הקשות כל המראות בעצם הכל ..
אני לא יודעת איך להתקדם וסתם רציתי לשתף סיפרתי חלק ממה שקרה כי אם אני אספר הכל זה יהיה יותר מדיי חופר
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות