היי, אני עוברת תקופת משבר רצינית והייתי שמחה לשמוע עצות.
השתחררתי מהצבא כאשר התחילה הקורונה וכעת אני לא מוצאת את עצמי. אני אבודה ומאוד מבולבלת לא יודעת מה אני רוצה מעצמי ולא מהסביבה שלי. אני מאוד בודדה, אני נמצאת בזוגיות של כמעט שנה עם בחור מדהים בן 24. אני מאוהבת עד כלות נשמתי הוא תמך בי תמיד וכעת ואני מתחילה להרגיש שהוא לא מספק אותי ולא זוגיות כמו שהייתי רוצה שתיהיה לי. אני מפחדת לאבד אותו כי אני חוששת שלא יהיה לי אף אחד אחר שיאהב אותי, וגם כי אין לי חברות ומי שיתמוך בי במידה ואחווה שיברון לב. התחילה הקורונה והכל ניהיה יותר קשה, אני עושה הכל בשבילו מעל ומעבר יש ריבים כי אני מתעצבנת על כל דבר. אנחנו כבר לא מתראים כמו פעם ואני מרגישה שלוקחים אותי כמובן מאליו. אני מרגישה לפעמים שהוא נותן הרבה יותר תשומת לב לכלב שלו מאשר אליי
אין לי חברות אין לי איפה לעשות חברות אין לי עבודה ולא כלום. עשיתי תאונה בגלל שלקחתי את החבר שלי לטרם בארבע בבוקר כי הוא הלחיץ אותי בדרך. אמא שלי לא רוצה שאגע לה באוטו יותר בחיים וזאת הייתה ההנאה היחידה שלי עד עכשיו שיכלתי לנסוע לאן שרציתי לא שיש לאן עכשיו אבל בסדר. הקורונה עושה לי סיוטים וחרדות, תקועה בבית עם מחשבות על מה אני עומדת לעשות עם החיים שלי, האם אי פעם יהיו לי חברים או מישהו שיהיה לי איתו הכי טוב בעולם ולא יתעצבן עלי כי אני מספרת לו את ריגשותיי. ההורים שלי אומרים לי להסתדר לבד ושהם לא עוזרים לי יותר בכלום. אמא שלי מסתכלת עלי במבט של אכזבה. אשמח לעצות תודה למי שקרא.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025