היי
נשוי קצת יותר מ3 שנים לאשתי ומכיר אותה כמעט 8 שנים.
יש לנו שני ילדים קטנים, הגדול בן 3 והקטן בן שנה. הם כל החיים שלי. אבל באמת הכל.
אשתי ואני רבים כבר שנתיים בעוצמות מאוד גבוהות. כל פיפס מתנפח לצעקות וניבולי פה בעיקר מהצד שלה. הלכנו לטיפול זוגי מס' פעמים ולאחר כל טיפול העניינים נרגעים לכמה ימים או אפילו שבועות אבל הפיצוץ תמיד יגיע שוב. היא לא מסוגלת לקבל ביקורת בשום צורה שהיא אבל מעבירה ביקורת בלי סוף בעצמה. הריבים שלנו סובבים בדר"כ סביב כסף, משפחה (בעיקר אמא שלי)
אני מרגיש שאני עובר סירוס הדרגתי ויסודי מצידה. הסירוס הזה אולי מתאים לגברים מסוימים אבל אותי זה מותיר עם בטן מלאה עליה כל הזמן ואי היכולת להוציא את הדברים החוצה ממלאים אותי בטינה כלפיה עד כדי שנאה.
אם לא הילדים כבר מזמן לא היינו ביחד, מבחינתי לפחות.
אני פוחד פחד מוות להתגרש. לא מסוגל לדמיין את עצמי לא רואה את הילדים כל יום. לא מסוגל לדמיין אותם חיים עם גבר אחר שישמש להם כאב שני. מצד שני לא יודע איך אני מחזיק מעמד מספר שנים עד שיגדלו ויבינו יותר. גם ככל שיעברו השנים יהיה לי יותר קשה למצוא זוגיות חדשה.
אני מודע לכך שלא אוהב את התשובות שלכם לכאן או לכאן, אבל לפחות לשמוע אנשים שהיו או נמצאים במצב שלי גם משהו שיכול לעזור או להקל
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות