שלום, יש לי תאומים בני 17, בן ובת.
בשנים האחרונות לא ממש התייחסתי כראוי אל הבת שלי.
אני חושב שזה בגלל שמאז שהיא נכנסה לגיל ההתבגרות (מגיל 12) היא התחילה להתנהג כערסית, פרחה ו(סליחה על הביטוי)"זונה".
היא איבדה את בתוליה בגיל 13, ו"מתמזמזת" עם בחורים זרים על הספה כשאני חוזר מהעבודה. שלא לדבר על פעמים רבות אשר מצאתי אותה עם זרים במיטה שלי.
היא מבריזה מבית הספר כמעט כל יום. וכשהיא כן מגיעה, היא מתנהגת בחוצפה חריפה למורים ולצוות הלימודי, היא על סף סילוק.
ניסיתי לעצור את התנהגותה, אך קצת קשה כשגרושתי תומכת בה.
בתגובה, היא (בתי) מקללת אותי ויוצאת מהבית בזעם. ומתקשרת אלי באמצע הלילה שיכורה כדי שאאסוף אותה מהרחוב או בית של בחור זר.
אין לי סבלנות אליה יותר, אז התחלתי להיות אדיש אליה.
אשתי שמה לב להתנהגות הקרה שלי כלפיה, ואולי זאת הסיבה שהתגרשנו לפני שנתיים.
לבן שלי אני מתנהג טוב בהרבה, אני חושב שזה בגלל שהוא מאוד דומה לי.
גם לא בהכרח, הוא לא כמו אחותו, הוא לא מבריז ומנסה להיראות מגניב ליד חבריו.
הוא קורא ספרים, מכין שיעורים, מבקש עזרה בהתכוננות לבגרויות, הוא כבר עובד, ויש לו תוכניות לאוניברסיטה, ותכנון לגור ולעבוד בניו יורק.
והחברים שלו כמוהו.
ניסיתי לחזור להיות קרוב לבת שלי כמו שהיינו כשהייתה ילדה, אך היא אינה מוכנה אפילו לנסות להקשיב (הילדים גרים אצלי, מכיוון שביתה של גרושתי הוא דירת 2 חדרים).
בבקשה תעזרו לי להיות אב טוב יותר.
אני לא רוצה להיות האב הקשוח מהסרטים שיש לו רעיון מסויים לילד, ואם הילד שלו לא עולה על הציפיות הוא לא נחשב הילד שלו.
אני אוהב את בתי, ולא רוצה לפגוע בה.
איך לשפר את היחסים ביננו?
ואיך לעזור לה לעלות על דרך הישר?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות