אמא שלי כמעט תמיד צורחת על כל דבר שאני עושה,
אם קיבלתי ציון לא טוב במבחן,אם עשיתי משהו לא טוב,לא כמו שצריך,אם עשיתי משהו לאט מדי ועוד ועוד סיבות,
אני מנסה לרצות אותה,תמיד.
אבל כל מה שאני מקבלת זה צרחות,וגם כשאני כן מצליחה,מקבלת חיוך וכל הכבוד,רק בשביל זה אני מחכה,זה מרגיש כיאילו קיבלתי אישור לנשום,
אני מפחדת לעשות משהו לא נכון,ואז גם על זה היא צורחת עלי,
אמא שלי ואחותי בכלל בריבים מתמידים,אחותי אנורקסית עם דו-קוטביות כי בעבר ההורים שלי היו מציקים לה על המשקל וקראו לה בשמות,
אני מרגישה כיאילו אני לא מסוגלת לבוא ולספר לה משהו,כי היא ישר תצרח שזה קרה באשמתי,
וגם לי היא מציקה לפעמים על איך שאני נראית,אבל פחות מלאחותי,בגלל זה אחותי מגנה עלי בדברים האלה כדי שאני לא אצא כמוהה,
אני באמת רוצה להיות מושלמת בשבילה,
אבל בפנים,בתוכי,יש כל כך הרבה שנאה עצמית,
לפעמים אני שונאת את עצמי,חושבת על מה יקרה אם אני אמות.
אבל אני לא יכולה לבוא לספר לה,כי היא תצרח עלי שוב.
אני מפחדת לבוא אליה כי התקלקל משהו,בגלל שהיא ישר תתחיל לצרוח שזה באשמתי.
נמאס לי לפחד,נמאס לי להיות מושלמת,נמאס לי לשנוא את עצמי ולחשוב שאני אפס.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025