בזמן האחרון אני מרגיש ששמחת החיים עוזבת אותי כל פעם שאני מוציא זרע.
בהתחלה לא ייחסתי לזה חשיבות, אבל זה הגיע למצב שאני נכנס לדיכאון מתמשך.. אז יום אחד החלטתי ש"אין לי כוח" יותר לאונן, וזה הרגיש טוב. אבל כמובן לא רציתי לוותר על 'להסתכל על בנות באינטרנט', כי זה דבר שממש מרגש אותי ועושה לי רגשות נפלאים, גם בלי לאונן. (דווקא ראיתי שאוננות סתם הורסת את הרגשות האלה.)
ופתאום גמרתי בלי לאונן בכלל, כשהזרע נשאר בתוך הגוף ורק טיפה יוצא החוצה (מוזר שיש לטיפות הזרע ככה ריח מתוק כמו של פרחים).
עד כאן הכל טוב ויפה - כאילו מצאתי בדיוק את הדרך הכי טובה לאונן בלי להוציא זרע עם תופעות לוואי של דיכאון..
אממה - הזרע שנשאר בתוך הבטן פתאום מרגיש כמו אישה במחזור שכואב לה הבטן! כאילו הזרע היה אמור לצאת, ולא להישאר בגוף.. אז יצאתי להליכה כדי להרגיע את הבטן וזה עזר. מסתבר שהגוף לאט לאט מסתדר עם הזרע וסופג אותו חזרה (אני רק לא בטוח אם זה בכלל בריא ככה כל פעם)
יש אנשים שזאת מחלה אצלם, שהם גומרים ב"שפיכה הפוכה" ואני לא חושב שזה רעיון טוב להתחיל לגמור ככה. אבל כשאני גומר רגיל יש לי רגשות אשם, כאילו הרגתי את הילדים שלי או משהו.. אין הגיון ברגשות האלה, אבל ככה זה מרגיש. (ולא לשכוח את החולשות והדיכאון שמגיע אחר כך)
אז זאת הבעיה שלי עכשיו - לא יודע מה נכון ומה לא. אם להסתכל על בחורות בלי לאונן (ולתת לזרע להישאר בגוף עם כאבים), או לחזור לאונן ולקבל דיכאון.
נ.ב. אם היה אפשרי לוותר על ההנאה שלי לגמרי רק בשביל להימנע מדיכאון כנראה לא הייתי כותב את השאלה בכלל. אבל לא נראלי שזה פתרון מציאותי.
תודה לעונים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות