הי אני כבר אובדת ולא יודעת מה לעשות , התייעצתי ודיברתי עם חברים קרובים אך הם רק בילבלו אותי , אז אני מנסה לחפש דעה אובייקטיבית ..
אני והחבר כבר כמעט שלוש שנים יחד , עברנו המון יחד . הוא גדול ממני בשנתיים ולקראת שחרור ואני התגייסתי לא מזמן .
אני מרגישה שהקשר שלנו נעלם וכבר לא מה שהיה , התשוקה נעלמה , הגעגועים והרצון להיות ביחד כבר לא נמצאים . אני מרגישה כאילו הקשר ממשיך מתוך הרגל . זה לא שלא קיימת האהבה היא קיימת אבל זה מרגיש שהיא קיימת על להבה קטנה . השקעתי המון בקשר הזה ונתתי את כל כולי כדי שיהיה טוב , למרות הקושי בחבר לוחם דבקתי באמונה שזה לא אומר שזה יפריע לנו לקשר שהמרחק לא ישפיע ואכן זה הפריע אבל נתתי לזה הרבה חשיבות . אני מרגישה שאנחנו לא נמצאים באותו מקום בחיים שאין לנו כבר על מה לדבר , אנחנו רבים כבר בקבוע , יש התנהגויות מסויימות שכבר נשבר לי לספוג ולהתעלם מהם, שהוא איתי כי זה נוח לו שיש לו למי להתקשר ולדבר כשהוא נמצא רחוק . אני מרגישה שגם אם יש את כל האהבה זה כבר לא מספיק , אני מרגישה שאני כבולה תחת שרשרות ושאני לא כבר לא אני ושאני לא ממצא את עצמי מספיק. דיברתי עם חבר שלי כל כך הרבה פעמים על כל ורואים שמפריע לו אבל אני מרגישה שזה לא מספיק .
אני כבר לא יודעת מה לעשות אני אוהבת אותו ואנחנו כלכך הרבה זמן ביחד והוא חשוב לי אבל עדין מרגישה שאולי זה הזמן להיפרד .. מישהו יכול להביא לי דעה שתעזור לי להבין מה אני רוצה ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025