היי, אני ב"גיל ההתבגרות" איך שהמבוגרים קוראים לזה אבל אצלי אני מרגישה שאני חוטפת מכה אחר מכה. בעבר הייתי ילדה מקובלת אפשר לומר ואהובת האנשים, הרבה אנשים אמרו לי שאני יפה ושאומרים דבר כזה אז באמת מתחילים להאמין לאותו איש . בזכות הרבה קינאה ודיכאון הפכתי לבן אדם "חנון" בלי הרבה חברים חוץ מכמה חברים שנותרו בלית בררה בשביל לא להישאר בודדה. הרבה פעמיים השנה אמרו לי שאני מכוערת וקיללו אותי ואמרו מילים פוגעניות .הפכתי להיות בודדה באמת באמת . וזה הרבה תסביכים עצמיים של מה אני ומה אני עושה לא טוב , וכול פעם שאומרים מילה פוגעת לשתוק ולחכות ולעצור את הדמעות בשביל שלא יחשבו שאני חלשה .. אז מה אפשר לעשות במצב כזה שאין חשק לחיות יותר ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות