אני בן 34, עם אשתי כ 5 שנים, מתוכם שנתיים+ נשואים.
גרים בשכירות, אין ילדים.
לכאורה, אנחנו זוג מושלם. בעיניי המשפחות, החברים, העולם..
ככה גם היא חושבת. בפועל, אני חושב שלא ממש.
קשה לי להודות בזה, אבל לדעתי זו הייתה התאהבות ולא אהבה.
90% מהחברים נשואים, חלקם עם ילדים, ה 10% שלא הם תל אביביים
שוואלה אני אוהב אותם, אבל מתחבר לכל הקליקה הזאת.
זו לא חשיבה מהרגע להרגע אלא משהו שבראש הרבה מאוד זמן.
תמיד אומר ש"יהיה בסדר..." או שאולי הבעיה אצלי. אני לא יודע..
היינו בטיפול זוגי. לדעתה עזר, לדעתי לא.. אנחנו רואים הרבה דברים בצורה שונה.
הפחד משתק אותי.
הפחד מלהיות לבד, הפחד לאכזב את ההורים, הפחד להיפגש עם כל החברים
שהם בזוגיות ואני לא.. ואני באמת לא יודע מה לעשות..
יש אנשים שהם עם נכסים משותפים, ילדים.. דברים שבאמת יותר קשה לפרק
את החבילה ככה שאני יודע מה תהיה התשובה, פשוט הייתי חייב לשתף.
תודה רבה!!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות