אני לא אפרט יותר מדי על הבעיות שלי כי זה ארוך, אבל יש לי בעיה שאני פשוט תקועה במחשבות שאני פשוט לא טובה מספיק ומרגישה נחותה בכל דבר שאני עושה או בכל מקום שאני נמצאת בו, אבל בצורה ממש קיצונית עד כדי כך שאני ממש רוצה להיעלם מעיניים של אנשים, או שכשאפילו אומרים לי מחמאות אני ישר מסיקה שזה מזויף. ושמתי לב שכל זה קרה בגלל מה שהסביבה שידרה לי. ולמרות שעברתי הצקות ועלבונות ביסודי ועכשיו כשאני בחטיבה (שנה הבאה תיכון) אני במקום יותר טוב, העבר פשוט לא עוזב אותי ואני מרגישה שאני גרועה בכל דבר שאני עושה ולא שייכת לשום מקום שאני נמצאת בו. מה גם שיש לי בעיות שמתרחשות במשפחה וזאת הבעיה העיקרית שבגללה אני מתלבטת אם ללכת לפסיכולוג בכלל, כי אני ממש לא רוצה שישלחו אותי או את ההורים שלי למקום מסוים..
והעניין הוא שאני לא יכולה לנהל שיחה עם ההורים שלי מבלי שיאמרו לי שהם עסוקים או שהם פשוט לא מעוניינים בזה.
אין לי עם מי לדבר רוב הזמן, אני מרגישה שאף אחד לא מקשיב לי או פשוט לא מתעניין בי, ליועצת בית הספר אני לא מרגישה בנוח לגשת אלייה.. פשוט אבודה לגמרי. הלכתי לפסיכולוגית בעבר (כיתה ז') בשביל לטפל בבעיות החברתיות שלי וזה לא עזר לי.. אבל אני רוצה לנסות לתת לזה צ'אנס נוסף.
אבל גם רציתי לדעת.. זאת סיבה טובה ללכת לפסיכולוג? או שאני מגזימה וצריכה להתמודד בעצמי?
תודה לעונים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות