שלום, אני לא יודע ככ איך לספר את זה אז אני אתחיל מההתחלה.
אני גיי בן 27 שרק חיפש סיפוק מיני בלי משהו רציני.. האמת שלא ידעתי בכלל מה זה להתאהב עד שזה קרה .
לפני שנה וחצי התכתבתי עם בחור שחיפשנו להיפגש למטרת סטוץ. באותו מפגש היה לנו חיבור מצויין וכימייה מטורפת ומאותו מפגש המשכנו להיפגש . הפגישות בהתחלה היו פגישות של סקס טוב וכימייה טובה וחיבור מטורף. לאט לאט נהיינו אפילו יותר חברים אחד של השני . אחרי כמה חודשים שניפגשנו בתדירות נכנסה גם האהבה. פתאום התחלתי ממש להתגעגע ורק לרצות להיות איתו ולהעביר זמן ביחד ולתמוך ולשמוח ולבכות ולאהוב ולהנות וממש נרקמה זוגיות .
לפני שלושה חודשים בערך יצאתי מהארון בפני המשפחה (עד אותו רגע אף אחד באמת לא ידע עליי) .
כשהתכוונתי לצאת מהארון לא התכוונתי באותו משפט גם לגלות על אותה זוגיות , אני אסביר.
יש בינינו פער גילאים של 15 שנה, הוא בן 42.
והעניין הזה לא באמת הפריע לי כשהייתי איתו , זה לא משהו שחשבתי עליו .
וכשרציתי לצאת כבר מהארון חשבתי שאני גם אצתרך לגלות על הקשר וזה לא עבר לי חלק.. (גם זוגות סטרייטים עם פערי גילאים קשה להם לחשוף.. אז זה היה גם יציאה מהארון וגם זה הרגיש לי כבד מאוד ..)
דיברתי איתו על זה לפני שיצאתי מהארון אחרי שיחה קשה הוא חשב להיפרד ממני ובסוף אחרי שיחה והרבה בכי הוא אמר שזה בסדר שאני לא אגלה וניתן לזה זמן .
יצאתי מהארון ושמחנו וחגגנו והיה לנו טוב .
אחרי המקרה הזה הגיעה הקורונה ונכנסו לסגר שבסגר לא ניפגשנו דיברנו הרבה כמובן כל יום וחיכינו להיפגש . והשבוע זה קרה שניפגשנו פעמיים עד היום הזה .
במהלך הסגר עלו לי מחשבות (זה לא קשור לסגר אלה שאלות שהיו עולות לי בלי שום קשר לסגר )
התחלתי לחשוב על הזוגיות בצורה רחבה יותר ורצינית יותר והתחלתי לחשוב אם יש לזה עתיד ועם הפער גילאים הזה יעבור לי חלק .. התחלתי גם פתאום לחשוב שאני רוצה אולי זוגיות עם מישהו שיותר קרוב אליי בגיל.. והתחלתי להתערר.
אמרתי לעצמי אני אתן לזה זמן ונראה מה קורה ואולי יהיה אפשר להתעלות על זה ..
וזה גרם לי למחשבות גם עליו שאם אני חושב את זה זה יכל לגרום גם לו לפספס קשר רציני ובריא בחיים .
אז זה ישב לי על הלב מאוד וכשניפגשנו השבוע הייתי סגור קצת ומרגיש כאילו אני לא אמיתי איתו וזה ישב לי עמוק. ואז אחרי שהוא ראה שאני מאוד עצוב אני כבר והרגשה הזאת שלי הקרינה . שיתפתי אותו . בלי לחשוב מדי מה זה אומר ובלי כוונה שעכשיו יפסק הכל.
הייתה לנו שיחה קשה עם הרבה דמעות. אנחנו מאוד אוהבים אחד את השני ואני באמת מרגיש שבור מהרגע שהלכתי משם .
אני לא יודע אם עשיתי טעות ואני מרגיש שאיבדתי בנאדם שנורא אהבתי וכואב לי מאוד שכניראה לא ניפגש יותר וככה זה יגמר . כואב לי שאני לא אוכל לשמוח איתו להיות עצוב איתו להנות איתו לישון איתו להעביר איתו ימים כמו שהיה עד עכשיו ובעיקר להיות אחד בשביל השני .
אני לא יודע בדיוק מה השאלה אבל אשמח לדבר ולקבל עצות מה לעשות כי האמת שאין לי ככ גם עם מי לדבר .
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות