יש לי ילדה בת 7, היא מבריקה, מדהימה ואני מחוברת אליה מאוד מאוד מאוד.
היא תמיד נוטה לשחק עם הבנים, היא אנרגטית (חוגי כדורגל וקראטה... )
מאוד ומאוד חשוב לה להתקבל למעגל של הבנים, רק מה... היא עוברת תהליך כואב.
היא ילדה מאוד מקובלת ואהובה ומקבלת המון הזמנות מכל ילדי הכיתה והיא בוחרת להיות בחברת הבנים בלבד, הבנות "משעממות" אותה והיא קוראת להם "חננות".
היא מחפשת את ה"אקשן".
הבעיה היא שהבנים לא מקבלים אותה בכזאת קלות, מתוך ניסיונות להתקבל לחברתם, היא עושה איתם קרבות שבאים ביוזמתה (היא מפסידה בהם ונחבלת), היא חברתית מנסה להיות "מנהיגת הבנים" וזה לא ממש הולך לה, שגם זה כואב, לא פיזית.
אני כל כך מנסה להיות קשובה לה, לנשום אותה,
לא אומר לה לא לשחק איתם כי אני מכבדת את מי שהיא, אבל אני כן מנחה אותה להיזהר על עצמה.
הייתי שמחה לשמוע אם יש אמא לילדה (או מילדה שגדלה כבר) איך הייתה לה החוויה בתור בת בן בגילאים האלה, איך הכי נכון לתמוך במצב דומה,
האם אני עושה בסדר?
האם יש דרך נכונה יותר לעבד את החוויה הזאת?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025