שלום. אני ***** בן 17, סובל מחרדות כרוניות ותסמונת אספרגר. בשנים האחרונות שמתי לב שהחיים שלי איבדו טעם והכל הולך לי רע. אין לי הרבה חברים, אין לי הרבה תמיכה במשפחה ואין לי תחביבים בכלל. אני מכריח את עצמי לעשות הכל ובעקבות כך מרגיש דיכאון ועצבנות לא נורמלית, ברמה של מחשבות על רצח. שמתי לב שכשאני משחק במשחקי מחשב (לא עם שחקנים אחרים) אני מרגיש רוגע ובריחה מהמציאות ומהכל. כמו סוג של הקלה, כאילו אין שום דבר באמת. למרות העזרה שזה נותן לי אני מטיל ספק שזה באמת עוזר לי. מה אם זה יוביל להתמכרות רצינית ויהרוס לי את החיים?
אנשים אמרו לי- צא החוצה ותכיר חברים, מבלי לדעת שאני מפחד מאנשים ומאינטראקציות בגלל סיבות שונות ואירועים בעבר. כמו כן אנשים גם לא רוצים להתקרב אלי, כנראה בגלל שאני מכוער ומתנהג מוזר. המשפחה שלי, למרות שהם יודעים על הקשיים שאיתם אני מתמודד, לא שמים ז . אני יכול להיות באמצע משבר דיכאוני חריף והם אפילו לא ישאלו אותי אם הכל בסדר. הם רואים כבר שנים שקשה לי מאוד ולא מתייחסים לזה ברצינות. היו לי מחשבות על פגיעה עצמית אבל דחיתי אותן בטענה שזה פשוט לא יעיל והגיוני.
אני כבר לא יודע מה לעשות חוץ ממשחקי מחשב. אני גם לא מאונן כי אפילו זה לא מביא לי הנאה. שום דבר לא מביא לי הנאה חוץ ממשחקי מחשב.
לא שאני יושב שעות ומשחק, אבל אני עדיין חושש.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות