היי
לפני משהו כמה שנים, כשהייתי פחות או יותר בת 13, סבלתי הרבה מהצקות בבית ספר.
כן היו לי חברים וחברות שהגנו עליי, אבל ההצקות היו באמת בלתי נסבלות.
שנאתי לבוא לבית ספר, סבלתי שם מכל רגע ובקושי למדתי, היו לי ציונים גרועים והתנהגות נוראית.
בבית גם לא היה מי יודע מה, ההורים שלי קטלו אותי בלי סוף בגלל האמונה שלי והתנהגו כאילו אני חייבת לחשוב בדיוק כמוהם ושאני לא מספיק חכמה בשביל לגבש דעות משל עצמי ולהאמין במה שאני רוצה.
אני לא אפרט לגמרי על מה שעשו לי, אבל באמת שהרגשתי נורא, כל האנשים האלה גרמו לי לשנוא ולהאשים את עצמי.
הייתי פוגעת בעצמי, מתנשקת עם כל מיני בנים שגדולים ממני ובכלל לא חיבבתי, מבריזה מהלימודים ובכללי הורסת לעצמי את כל ההנאה מהחיים בגלל כמה אנשים מפגרים.
היום אני כבר לא עושה שום דבר ממה שעשיתי אז, ומודעת לכמה לא בסדר הייתי, אבל המחשבות האלה לא מפסיקות להציק לי.
סיפרתי על כל זה לחבר שלי והוא באמת היה מקסים ותמך בי, ואמר שכל זה כבר עבר ושאני בת אדם וזה לגיטימי לטעות, אבל עדיין- אני מרגישה שמגיעה לו מישהי יותר טובה ממני, ושכל מה שקרה היה טעות ענקית.
אז.. מה לעשות כדי להפסיק להיות מוטרדת מהמחשבות האלה?
(ואני ממש לא מרגישה בנוח לדבר על זה עם אחרים)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025