שלום,
אני בת 33, רווקה ללא זוגיות. הקשר האחרון היה לפני שנה וחצי ומאז ניסיתי עוד לצאת ולחפש פה ושם, אבל בשלב מסוים פשוט נמאס לי ובחודשים האחרונים אני בכלל לא מחפשת או מתעניינת בזה. התחושה שלי שפשוט כבר התייאשתי מכל העניין ומבחורים, מאוד קשה לי למצוא מישהו שמוצא חן בעיני ועד שאני כבר מוצאת אחד כזה הוא מסיים את הקשר לאחר כשנה בערך. בתום כל קשר כזה אני נשארת שבורה, מרוסקת, לא מצליחה להרפות, שוקעת בדכאונות קשים ולוקח לי חודשים רבים לעמוד שוב על הרגליים. אני כבר במקום שבו אני אומרת לעצמי למה להיכנס שוב לקשר ולאהוב מישהו שהרי הוא יבוא אחרי כמה חודשים ויסיים את זה. כמו כן כל כישלון כזה הופך אותי ליותר סגורה, יותר זהירה, פחות נותנת מעצמי לקשר מה שמוביל אולי לכישלונות נוספים. העולם שלי נהיה יותר ויותר דל, כל החברות שהיו כבר נשואות (חלקם עם ילדים) וכבר לא נותר לנו דבר משותף, ואני גם בחרתי להתרחק כי אני לא יכולה לשאת את הקנאה שלי בהן שהן הצליחו למצוא מישהו שאוהב אותן והקימו משפחה. בכל פעם שאני שומעת על חברה/מכרה שמתארסת/מתחתנת/יולדת ליבי נצבט ואני בוכה. כך שגם חברות כבר אין ואני נותרת בודדה וסגורה עוד יותר. אני גם מתרחקת מאנשים חדשים שאני מכירה מתוך בושה שאני עדיין רווקה ומסתכלים עלי מוזר כאילו שאני דפוקה. אני לא יודעת איך ומה לשנות בחיי כדי לצאת ממעגל הבדידות הזה, איך לתת לאנשים להיכנס ולהפסיק להתבייש כל כך מהמצב שלי. הייתי בטיפול פסיכולוגי שהיה נחמד ותו לא ובשלב מסוים גם נטלתי תרופה אנטי-דכאונית שעזרה אך ורק לפני השטח ולא פתרה את הבעיה כמובן. אני מרגישה דפוקה ברמות על, ממש.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025