הגעתי לשלב בחיים שאני לא מרגישה מאושרת יותר ואני מרגישה שאין טעם לחיות
אני מרגישה שכל הזמן היקום מפיל עליי אבנים ואני לא יודעת עוד כמה אני אוכל לסחוב
אף פעם לא היו לי חברים ולא הייתי תלמידה מצטיינת
בגלל זה שהגעתי לתיכון זה לא הפריע לי
בגלל העובדה הזו ועוד התקף חרדה שחטפתי בבית ספר היועצת החליטה שיש לי נטיות אובדניות
היא שלחה אותי לאבחון אצל פסיכולוג ואיזה "קטע" אין לי נטיות אובדניות
פשוט עברתי כלכך הרבה חרא בחיים שלי שזה לגיטימי לחשוב על דברים כאלה
מאז ניהיתי נורא שקטה ובקושי דיברתי
זה אפילו לא היה דיכאון פשוט היו ימים שהלכתי כמו זומבי בבית ספר
וכמובן שרמת החרדה ובעיות האמון שלי גדלו בגללה
לא ממש תקשרתי עם ילדים בכיתה בכיתה שלי והייתי מאוד שקטה בגלל זה ונשארתי עם שתי חברות טובות
ואז גיליתי שהן עוזבות את הבית ספר
כמה בכיתי אלוהים ישמור
וכבר נמאס לי לבכות
שנה הבאה אני עולה ל יא והמצב לא הולך להיות יותר טוב
אני כל הזמן רק בוכה ובדיכאון ולא בא לי
נמאס לי להתמסכן
בא לי להיות שמחה כל כל הילדים בגילי
אני רוצה להיות נאהבת
מה לעשות?
(דרך אגב אני הולכת לטיפול אצל פסיכולוגית וזה הטיפול הרביעי שלי)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025