כן, זה נראה שאתה ממש צריך.
היי, אנסה לקצר כמה שאפשר.
אני בן 17 בגיל 15 איבדתי את אימי.
כמובן היה קשה, אבל הצלחתי לשרוד ולהמשיך כרגיל בחיים.
לפני כמה זמן קרה עוד משהו במשפחה שאני לא אפרט כי אני די רוצה לשמור על האנונימיות כמה שאפשר, מה שקרה זה לא עוד אובדן חס ושלום, אבל היה משבר קטן יותר בשביל אבא שלי, שלדעתי לא ממש השפיע עלי, עכשיו בכיתה י"א קורונה והכל, התחילו בגרויות, חצי מהבגרויות הברזתי, והעדפתי לשחק בטלפון ולבזבז תזמן ולא ללמוד אליהן, החצי השני הלכתי בלי ללמוד בתקווה שאצליח משהו, למדתי אולי לבגרות אחת, וזה היה יומיים לפני עם חבר.
עכשיו, כמובן פנו מהבית ספר היועץ רווחה והכל..
והציעו שאהיה עם מטפל כזה שמלווה בתקופה של ההתבגרות עד לצבא ואפילו קצת אחרי, לנערים כמוני שעברו משברים, והציעו את זה כי לדעתם הסיבות למה אני לא לומד הן רגשיות.
אני רוצה לציין שבכיתה י לא הגשתי הערכה חלופית אחת, והשנה עדיין לא הגשתי את רובן, אני פשוט שונא ללמוד, אני אוהב להתעלם מהכל ולעשות מה שאני אוהב ובא לי עכשיו, ולא שאני מצדיק את עצמי, אני לא בסדר בעניין, ובכללי גם לפני האובדן שחוויתי, לא כזה הגשתי עבודות ולא למדתי ממש למבחנים,
אז אני לא יודע אם אני צריך את המטפל הזה שהוא סוגשל פסיכולוג, או לא צריך את זה, מאז שהתחילו לטפל בי בנושא, אני התחלתי לחשוב על זה הרבה, ואני כאילו רק מהמחשבה שאמרו לי שאני צריך, אני חושב על דברים שאולי עוברים עלי ואני כן צריך, ואולי אני סתם ממציא לעצמי דברים, ואני פשוט תקופה ארוכה חושב על זה וכל פעם אוכל סרטים ומתבלבל ולא יודע מה אני רוצה מעצמי, ואני כל הזמן נמלט לדברים אחרים שאני אוהב לעשות,שזה לשחק בטלפון לדוגמא, ושכחתי ציינתי שאני לא ממש רוצה את המטפל הזה, כי אני לא אוהב לפרוק מול אנשים דברים כאלה, לא זכור לי שפרקתי משהו למישהו מהמשפחה שלי מאז האובדן, ויהיה לי קשה לדבר איתו, פה דווקא אני אומר הכל, ודוגרי בחיים לא ניסיתי ואני מרגיש טוב כשאני מספר את זה, ואני מרווה לתשובות טובות שיעזרו לי.
סליחה שלא הצלחתי לקצר.
אין לי כלכך עוד מה לומר, חוץ מזה שאני יודע שכתבתי הכל מבולגן, מקווה שתבינו.
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025