שלום לכולם.
אני מרגישה אבודה מאוד. אני בת 16 וזה גיל שבו אני אמורה להנות ולא להיות מדוכאת ואני ילדה עם המון שמחת חיים ויש לי חברות אבל ברגעים מסויימים אני מרגישה כאילו אני לא חשובה לכולם. החברה הכי טובה שלי שהיא כמו אחותי כן אכפת לה ממני אבל לאחרונה אני מרגישה שלא. אני מרגישה זלזול גדול מאוד כלפיי ע"י כולם. ואני ילדה מאוד טובה אני לא יוצאת למסיבות או למועדונים וגם לא שותה או מעשנת וגם אף פעם לא היה לי חבר..ובזמן שאני כותבת באתר את "הבעיה" שלי אני לא באמת מבינה מאיפה זה נובע. אני כבר לא יודעת מה להרגיש ומה לעשות. אני מרגישה שבא לי לצעוק חזק חזק רק בשביל שישמעו אותי. כולם סביבי לוקחים צעד קדימה בחיים בין אם זה חבר או עבודה ואני פשוט דורכת במקום. אני מרגישה תחושות שבחיים לא חשבתי שאני ארגיש כאילו אני משתפת כרגע אנשים במה שאני מרגישה מאשר לשתף את החברה הכי טובה אבל זה דבר שאני לא עושה בגלל שלאף אחד כבר לא אכפת ממני. אני באה לשתף חברה בדבר שקרה לי ובאמצע הסיפור היא אומרת לי בואי תצלמי אותי. וכן זה פוגע בי מאוד אבל אני שותקת. אני מאוד אבודה ומה שנותר לי זה רק לבכות. להיות בחדר חשוך לבד ופשוט לבכות. אף אחד לא מתעניין במה קורה או מה חדש ובכול פעם אני זאת שצריכה להקשיב ולייעץ וכשזה נוגע אליי אז אף פעם אין את הייעוץ הזה. ותמיד אומרים לי אל תדאגי הכול ייסתדר אבל לבנתיים אני לא רואה שזה קורה...
אני נמצאת כרגע בנקודה ללא מוצא ולחזור אחורה ולתקן דברים כבר אי אפשר..
ושלא תחשבו שיש לי בעיה של אין לי חברים או משהו כזה. פשוט אני רוצה ריגוש בחיים. נגיד לחברה שלי יש חבר ראשון ולפני החבר לא היה לה אך אחד ככה שהיינו באותה "נקודת התחלה" וכן זה מציק לי מאוד. וכן בא לי להתחיל לצאת ושיהיה לי מישהו אבל בשביל שזה ייקרה אני צריכה עזרה שתרים אותי. משהו שיגרום לי לשים פס על כולם ובעיקר להוציא את עצמי מהמשבצת הזאת של "נקודת ההתחלה" ולהתחיל לעשות עם עצמי משהו.
תודה רבה לכול העוזרים!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות