געגועים לאקס המיתולוגי, לרמוז? לגשש?

היי,
נראה לי שזה הולך להיות ארוך אז באמת תודה למי שיקרא...!
לפני 11 חודשים התחלתי לצאת עם האקס הראשון שלי, אני הייתי לכיוון 22 והוא לכיוון 23 בגיל. הכרתי אותו בריקודי סלסה (תחביב ישן:)), הוא היה ביישן כזה רקדנו הרבה יחד ודיברנו אז אני דחפתי קצת לכיוון רומנטי, הבין את הרמז ביקש טלפון, מפה לשם יצאנו חודשיים.
אני יודעת שזה לא הרבה זמן, אבל הרגשתי שעברתי איתו הרבה ואני לא בטוחה שזה בהכרח הקטע של הראשוניות כי יצאתי עם בנים לפני כן. אחרי הדייט הראשון שלנו השתחררתי והוא הסכים לבוא לשתיית שחרור שלי (עם כל החברות, מפקדים, משפחה!היינו באותו בסיס אז קראתי לו). אפשר להגיד שהוא לימד אותי להפתח. לפני כן לא התנשקתי צרפתית בחיים, גם לא התקרבתי פיזית מבחינת מגע וכו', אף אחד לא הכיר את המשפחה שלי ובטח לא בא אליי הביתה. בהתחלה התרשמתי שהוא סבלני, הוא לא לקח קשה את עניין הנשיקה, אשכרה כמעט בכיתי כי היה לי קשה להפתח והוא היה קשוב, ניסה לייעץ לי איך לנשק נכון וכו' ואחרי כמה דייטים באמת שהקטע זרם. צ'יק צ'ק הכרנו גם חברים אחד של השניה, בהתחלה גם נורא פחדתי להביע חיבה בציבור ובזכותו נפתחתי לזה. היינו הולכים למקומות שאני אוהבת (קולנוע, ים, בית קפה, פאב, ביליארד, היינו גם אמורים ללכת להצגה שהוא הזמין מיוזמתו אבל בדיוק נפרדנו), תפסתי ממנו בן אדם חכם (הוא כבר התחיל תואר וגם היה קצין ביחידה מובחרת, גם נגיד ששיתפתי אותו בדברים הוא ידע לייעץ לי, גם ההורים שלי מאוד התרשמו ממנו וכשהייתי שואלת אותם משהו היו מתעניינים מה הוא הציע לי). נהנתי איתו, לפני שהייתי איתו בחיים לא הייתי חוזרת מבילוי ב2-3 בלילה, והוא תמיד היה נורא מנומס אם היינו בהופעה היה בודק קודם כל שאני רואה טוב מהמקום שלי ורק אז יושב, אם היה כיבוד בסלסה קודם היה מציע לי ואחר כך אוכל בעצמו, תמיד שילם, בדייטים תמיד לקח אותי מהבית (למרות שגר במרחק של חצי שעה ממני באוטו).
כמובן, שלא הכל היה ורוד. הבחור היה הרבה יותר מנוסה ממני ובאיזשהו שלב התחיל להתעניין מתי נקח את הקשר צעד קדימה, וגם אני מצד שני די העקתי ממש מההתחלה רציתי הגדרה והתייחסתי אליו כאילו הוא הבחור הראשון והאחרון...יצא שכל אחד מאיתנו היו לו ציפיות אחרות וכל אחד התעקש על שלו. ככה אחרי חודשיים (ואחרי שבשבוע האחרון הוא היה לא הכי בסדר. ביום בשבת סימס לי סמס רומנטי, ומיום ראשון פתאום ענה בדיליי וככה כל השבוע עד הפרידה), הפרידה הייתה מכוערת הוא כנראה פחד לעשות את הצעד הזה ולכן הציע שנשאר איזה חודש ביחד, אני כמעט התפוצצתי מכעס ודמעות ויצאתי עליו חזק טענתי שהוא רק חיפש זיון והוא התעקש שלא, קיצר יצא מגעיל, היינו נפגשים בסלסה עוד אחרי, בהתחלה היה לי קשה, לאט לאט התחלנו לדבר בקטנה.
חוץ מזה שהייתי די שבורה מהמצב מלא דמעות מלא כעס וצביטה בלב, אחרי חודש בערך הכרתי חבר של חברים (שאחר כך הסתבר שיצאנו איתו עוד כשהייתי עם האקס, לא זכרתי אפילו. וגם לפני כן הכרתי בחורים אבל לא זרם איתם), בהתחלה מצא חן בעיניי ואחר כך לא, ובכל זאת נשארתי איתו חודשיים כי הוא היה נחמד והתייחס אליי יפה (כן, יצאתי חרא), וממש לקראת סוף הקשר הכרתי בחור טוב בעבודה שהיה האחמ"ש שלי ונפרדתי מהאקס האחרון כדי לצאת איתו.
עם הבחור מהעבודה יצאתי 4 חודשים, במשך שלושת החודשים הראשונים היה מדהים, הוא התייחס אליי כמו מלכה ופשוט היה כיף איתו, הרגשתי בטחון ואהבה, היינו מביאים אחד לשני ברכות ומתנות, אבל לא הייתה מספיק אינטימיות (גם לא באנו לבתים אחד של השניה וגם הרבה פעמים יצאנו עם חברים), אומנם דיברנו הרבה אבל הרגשתי שאנחנו מנסים לא לדבר על דברים שמפריעים (יש בינינו הפרש של 6 שנים, ההורים שלי התנגדו לקשר ובעבודה כל הזמן התערבו ושאלו מה קורה איתנו. אני הרגשתי שהוא נמצא בשלב לא נכון בחיים מבחינת עבודה ולימודים ופשוט איבדתי את המשיכה אחרי שראיתי אותו עם בגד ים, וכן, זה קרה רק אחרי 4 חודשים, אהמ חוסר אינטימיות!), מאוד נקשרתי לבן אדם הוא היה הידיד הכי טוב שלי אבל ידעתי שמשיכה זה מאוד חשוב אז נפרדתי ממנו, לקח קשה ועשה בערך את כל הדברים האיומים שעשיתי עם האקס הראשון - מחק מהפייסבוק, כעס עליי מאוד והתעלם ממני ממש ביום הראשון אחרי אבל עכשיו חזרנו לדבר רגיל.
יצא לי אחרי 3 שבועות בערך להכיר עוד בחור בסלסה פלירטטנו לקח טלפון, זה קרה ממש לאחרונה אז לא יודעת מה קורה עם זה.
בכל מקרה, אחרי כל החפירה הזאת אני מניחה שזה ברור לאן אני חותרת - אני מתגעגעת לאקס הראשון שלי, למרות שהאקסים האחרונים שלי הרבה יותר עשו בשבילי עשו לי מחוות והיו מתעניינים בי כל הזמן, אני חושבת שבדרכו הוא כן הרגיש אליי דברים (זה התבטא באמירות מסוימות. לעומת האקסים האחרים, הרגשתי שהוא בן אדם שיותר קשה לו להפתח ופחות רומנטי. הוא היה אומר לי "את יודעת מה אני אוהב בך? את הישירות שלך את התכלס. מה את אוהבת בי?" או "למה את מסיטה את המבט כשאני מסתכל עליך? (אחרי שנהיינו יחד)". אני יודעת שזה לחזור אחורה וכנראה לא הכי בריא אבל אני באמת חושבת שהיום אני שונה - כשהייתי עם האקסים שלי הבנתי שנורא קשה להיות עם מישהו מאוד רציני ושצריך לקחת יותר בקלילות. אני יודעת שהפרידה הייתה נכונה, שהייתי צריכה קצת ניסיון אבל להבין טעויות שעשיתי ולדעת לקחת קשר (לפחות בתחילתו( יותר ברוגע, אני באמת חושבת שהוא הכי התאים לי מבחינת הסתכלות על העתיד (שאיפות, התקדמות בחיים. לא מדברת כרגע על זוגיות), הוא היה נראה לי חכם מאוד (זה יישמע מגעיל אבל האקסים האחרים שלי נראו לי קצת פשוטים), הוא היחיד שהצליח לגרום לי להפתח גם לצד הפיזי בקשר ופשוט הכי נמשכתי אליו גם רגשית וגם פיזית, ולא רק זה, עבר מספיק זמן כדי שאני אבין שהעניין הוא שאני רוצה אותו ולא סתם רוצה קשר כי כבר היו לי קשרים.
גם ההורים שלי לאורך כל הקשר אמרו שיותר מתאים לי מישהו כמו הראשון, ואני הכחשתי את זה אבל עכשיו אני מבינה שהם צדקו כל הזמן.
כנראה שאין כל כך מה לעשות ואני אצטרך לבלוע את זה אבל קשה לי כי כל פעם אני חוזרת לזה (אידיאליזציה של העבר...), יש לי פלאשבקים (גם מהאחרון אבל זה בקטע אחר, עם האחרון זה זכרונות,זו הייתה ידידות עמוקה לדעתי ולא זוגיות, לראשון אני באמת מתגעגעת בתור חבר!), אני כל פעם מייחלת לפגוש אותו בריקודים...וקלטתי בפעם האחרונה שראיתי אותו שהוא זה שמתחיל איתי שיחה, שהוא מסתכל עליי כשאני עם אחרים.
אבל, גיליתי מחבר שלו (אנחנו בקשר לפעמים) שהייתה לו מישהי בזמן שאני הייתי עם האחרון אבל שהם כבר לא ביחד ושהוא עכשיו בחו"ל לאיזה חודש.
אני תוהה אם אני אמורה לעשות משהו כשאני אראה אותו (וזה יקרה, אני לא מפסיקה ללכת למסגרת רק כי אקס נמצא, ובאמת שאני בכל פינה רואה את אחד האקסים חח אוף), ברור שלא להיות גלויה כי כן נפגעתי ממנו בעבר, אבל אולי לרמוז, אולי לגשש לדבר איתו קצת לברר מה קורה מה חדש...אני גרועה בעניינים האלה!