כן
זוגיות פתאום נראית לי מוזרה מאוד.
כשהייתי צעירה יותר (18 \ 19) הכול היה נראה לי לגיטימי - היה לי חבר ורק רצינו להיות ביחד כל הזמן, הייתי מבלה אצלו המון והוא אצלי וגם פגשתי מהר מאוד את המשפחה המורחבת והחברים ללא כל בעיה או חשש.
היום המצב שונה לגמרי - אני מסתכלת על זוגות אחרים ולפעמים ההתנהלות נראית לי מוזרה.. לדוגמא, עכשיו בתקופת הסגר אני רואה אצל הרבה שאחד מבני הזוג עבר לגור אצל בן הזוג השני (בבית עם המשפחה שלו) כדי שיעבירו את הסגר ביחד. הדבר הזה נראה לי מוזר משום מה! מה אלך להיות עם המשפחה של בן זוגי במשך חודש שלם? לגור שם ממש והכל? מילא אם היה גר לבד.. ובלי קשר למשפחה זה מרגיש לי מוזר להיות "תקועה" עם עוד אדם באותו החדר באותה המיטה לתקופת זמן מסוימת (אני מאוד חרדה לפרטיות שלי.. וסליחה אם זה מגעיל מישהו אבל בזמן שאני מקבלת מחזור אני עוד יותר צריכה את הפרטיות שלי לא אפרט כאן בטוחה שחלק מהבנות יבינו).
ישלי בן זוג כבר כמה חודשים ופתאום קשה לי להתקדם איתו זה מפחיד אותי. עדיין לא הכרנו את המשפחות אחד של השנייה אני מתביישת להכניס אותו אליי מהמון סיבות וגם חוששת מלהגיע אליו אל המשפחה שלו (הם אנשים נורמטיביים אין שם משהו חריג). אני לא יודעת מה לעשות אני מרגישה מוזרה וחריגה ולא בא לי למשוך את בן זוגי סתם או לפגוע בו - ניסיתי לשתף אותו במה שאני מרגישה וזה לא לגמרי עזר הוא פשוט היה סבלני ואמר לי שאחרי הסגר נעשה את המפגש והכל יהיה בסדר.
אפילו עצם זה שזוג ישן ביחד באותה מיטה כל החיים נראה לי פתאום מוזר!! כאילו סבבה לישון ביחד אבל כל לילה באותה המיטה? לא יודעת מה קורה לי עם המחשבות האלה אשמח לעזרה או לשמוע אם מישהו מתמודד עם משהו דומה.
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025