היי לכולם,
אז אני בכיתה יא.
ולא מזמן, בגלל שיש זמן עכשיו ודי משעמם בבית, מצאתי איזה מכתב שכתבתי לעצמי משנה שעברה. זה לא ממש מכתב, זה יותר פריקה כזה שפשוט כתבתי לעצמי בטלפון
בשנה שעברה הייתי בכיתה י.. ומתוך הניסיונות שלי להשתלב בכיתה החדשה גם ניסיתי להשתלב חברתית במגמה החדשה.
וכתבתי שם בעצם על זה, על הקטע החברתי במגמה החדשה,הבעתי תסכול, כתבתי שבעיקרון כולם נחמדים אליי אבל אף אחד לא מתעניין בי ובאמת רוצה להכיר אותי. שאני כאילו באה ליד אנשים ומנסה להצטרף לשיחות ומחייכת אבל זה לא ממש עובד. ושבהרגשה שלי אני כאילו לא באמת מעניינת שם מישהו, שאני לא יותר מניצבת.
זה לא הפתיע אותי כי באמת היו לי בעיות חברתיות במגמה הזו שנה שעברה, היו טיולי מגמה שהרגשתי מאוד לבד כמה פעמים, אבל לקח זמן וזה התחיל להיות יותר טוב, אני חושבת שזה גם קשור לביטחון העצמי שלי שעלה,ועכשיו ברוך השם זה סבבה,
אבל הקריאה של המכתב הזה גרמה לי לרצות לעשות משהו, כי המון המון פעמים הרגשתי ככה בשנים האחרונות... לא מוערכת, שלא מכירים אותי מספיק, שאנשים לא באמת יודעים מי אני. שמפספסים אותי בעיקרון.
יש לי כל כך הרבה להציע אבל כנראה בגלל שאני בן אדם שקט מטבעי, מפספסים את זה.
המצב החברתי שלי באמת אחלה, ואני יודעת שהכי חשוב זה שהחברים שיש לי מכירים אותי ואוהבים אותי, אבל הגעתי למסקנה שאני כן ארצה בזמן הזה שנשאר לבית ספר להיות טיפה יותר נוכחת בסביבה.זה לא שאני לא, אני עושה המון פעולות בשביל זה כבר עכשיו,אבל כאילו טיפה יותר.
אני שואלת גם בשביל ההמשך שנחזור לבית ספר ללמידה פיזית וגם בכללי לחיים
איך לא להיות נחבאת אל הכלים? איך לא להפוך את עצמי לשקופה?
איך להיות נוכחת, גם בלי לדבר כל הזמן, גם בלי להשתתף בכל דיון,וגם בלי לצעוק?
יש לי המון לתרום, המון
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות