סחטנות רגשית - יחסים לא בריאים

שלום לכולם,

אני בזוגיות עם אישתי כבר 4 שנים בסך הכל. נשואים שנתיים ויש לנו ילד בן שנה כבר.
לאחרונה גיליתי מונח חדש שמוזכר בכותרת "סחטנות רגשית" ומתוך סקרנות קצר קראתי עליו, גיליתי שיש לא מעט מוטיבים שמוזכרים בהסברים שאני חווה בחיי ביום יום מצד אישית, לא כולם - אבל חלק לא מבוטל מהם.

אני תוהה מתי יש סחטנות רגשית ומתי לא, האם זה נעשה בכוונה או לא.

אני מרגיש שאני הולך על ביצים כשאני עם אישיתי ובחיי היום יום שלי. אסור לי לטעות.

כמו כל בן אדם אני טועה - חלק מהטעויות שאני עושה הן גדולות ומצדיקות כעס ברמה מסויימת, וחלקן מעצבנות.

אתן דוגמה מהיום, לאחר תקופה ארוכה ללא ריבים או כעסים (תקופה של בערך שבועיים) לקחתי היום יום חופש מהעבודה לצורך כמה סידורים, בין היתר כדי ללוות את אישתי לרופא נשים, כשנכנסנו נאמר שאסור כניסת מלווים. אז מכיוון שזו לא פעם ראשונה שליוויתי אותה אצל אותו רופא, הלכתי מחדרי ההמתנה והייתי קומה מתחת ליד היציאה מהמתחם המסחרי. בערך 5-10 אחרי שירדתי שלחתי לה הודעה שהלכתי כשהייתי כבר קומה מתחת. דקה אחרי ששלחתי את ההודעה היא כבר הייתה למטה כועסת עלי ממש וצועקת עלי שלא חיכיתי לה. אמרתי לה ששלחתי לה הודעה (אבל ברוב טיפשותי שכחתי את הטלפון שלה אצלי בכיס ולא הרגשתי אותו.)

מההיכרות שלי אצל הבדיקות אצל הרופא הזה והעיכובים התמידיים שהוא יוצר - יוצאים ממנו רק אחרי 15 דק' לפחות. הפעם תוך פחות מ 10 דק' נראה שהיא כבר יצאה.

כתוצאה מכל הסיפור הזה, היא התעצבנה עלי, הלכה הבייתה ברגל בהליכה של חצי שעה במקום שנסע ביחד כי היא לא הייתה מוכנה לראות אותי.
כל הזמן היא צועקת עלי בטלפון שאני אדיוט, מפגר ומטומטם וכמובן שהיא רוצה שאתגרש ממנה כבר ואשחרר אותה. אני יודע שהדבר הזה הולך להימשך ככה לפחות עוד יומיים של גידופים, עקיצות, ירידות, פרצופים חמוצים, כעסים וכו'.

טעיתי ואני יודע שטעיתי, אבל התגובות הקיצוניות והמוגזמות האלה שלה זה נוראי, וזה מכל דבר ככה. מדברים גדולים יותר זה בכלל נורא, זה ריב שיכול להימשך שבוע וחצי לפחות. אני כל פעם "הולך על ביצים" אני מרגיש כבר שכל החיים שלי אני מתנהל בצורה של רק "איך לא לעצבן אותה" איך לשמור אותה רגועה. זה כבר לא ברמה של איך אני מספק אותה וגורם לה ליהיות מאושר, כי גם זה לא עבד לי והתפקשש לי.

לא יודע, אולי רק אני המגזים כאן? כאילו אוקי נכון הלכתי מבלי להודיע - אין ספק שזה מרגיז לאללה ואין ספק שכמה צעקות וכעסים יסבירו את העניין. אבל למה הסצנות האלה? לברוח ממני, לא רוצה לדבר איתי או לראות אותי, מקללת, יורדת עלי..

מיילא הייתה מחפשת אותי חצי שעה אני יכול להבין את הטירוף. עברה כולה רבע שעה מסכנה מהרגע שהיא נכנסה ועד הרגע שנפגשנו קומה מתחת, זה אומר שהיא חיפשה אותי אולי 5 דק'. וכמובן אל תשכחו שאני ויתרתי על סידורים שלי ביום חופש שלי כדי לקחת אותה לרופא ולהחזיר אותה.