היי אני בת 17 וההורים שלי גרושים כשהייתי קטנה הייתי פוחדת כל פעם שאמא שלי תעזוב אותי ואני מציינת שהיא לא הראתה שום סיבה לכך שהיא תלך בגלל סיפור הגירושים התחלתי לפתח פחד שיעזבו אותי הייתי ילדה מאוד אהובה ומפונקת וכשהם התגרשו זה נפל עליי כילדה בת 5 כפצצה לפנים לא הייתי מתפקדת רגיל הייתי בוכה כל הזמן ותמיד היה לי את המבט העצוב הזה בעיניים , עבר זמן ואבא שלי הקים משפחה חדשה הקשר ביני לבינו לא מאה אבל התרגלתי שיש לי את אמא שלי לכל דבר למרות שאני ילדה זבל וחושבת שמגיע לי הכל לפעמים והיא באמת משתדלת לרצות אותי תמיד ושמה אותי לפניה בהכל ולאחרונה אני מרגישה שאני ילדה כפוית טובה אחרי כל מה שהיא עושה בשבילי אני תמיד רבה איתה וגורמת לה להתעצבן אחרי יום עבודה לדוגמא שאני לא עוזרת לסדר את הבית וכשהיא באה הכל נופל עליה ( יש לי עוד אחים קטנים ממני בשנתיים ושלוש והם לא עושים כלום ). לפני שאני הולכת לישון כל לילה אני תמיד חושבת על זה שיש מצב שמישהו יעזוב אותי ומתחילה לבכות אני לא יודעת למה וככ קשה לי המחשבה הזאת לדמיין שמישהו יעזוב אותי
אני לא יודעת מה יש לי אני לא מסוגלת לדמיין את החיים שלי בלי אמא שלי אני יודעת שאני אמות אבל אני לא מפסיקה להתנהג כמו בת דוחה שלא עוזרת ורק דורשת דברים ואני כותבת את זה ובוכה כי אני יודעת שלא מגיע לאמא שלי שאני מתנהגת ככה ולא גורמת לה נחת אחרי כל מה שהיא דואגת לי ונותנת לי ככ הרבה המועקה בגרון לא עוזבת אותי קשה לי אני צריכה עצות מה לעשות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות