מרגישה מדוכאת מהחיים, ושאין לי מזל באף תחום

היי, אני לינור בת 16
פשוט מרגישה לא טוב מהרבה בחינות...
בגדול אני בן אדם מאד שמח שצוחק הרבה, יש לי מעגל חברים קרוב וטוב, המשפחה שלי טובה והכל בגדול בסדר.
אני פשוט מרגישה מן "ריבועים שחורים" ולא טובים בכל מיני תחומים בחיים שלי.
אני מרגישה שאני ממש טיפשה, אני בכיתה י"א, והלימודים קשים לי בצורה מטורפת.
אבל זה לא זה. השנה ירדתי ל3 יח"ל מתמטיקה מ4 בגלל קושי עצום, והסיפור הוא שהמורה לא רצתה להוריד אותי אלא אני כבר ביקשתי מרוב לחץ איום שהרגשתי שנופל עלי.
הגיעה הבגרות, וכל הקבוצת לימוד של 4 יח"ל שהיו ברמה שלי כל השנה הרגישו שהצליחו ויצאו שמחים. נכון- הדשא של השכן לא ירוק כפי שהוא נראה, אבל עצם ההרגשה קצת ריסקה אותי מבפנים. כי באמת הבנתי שבאיזשהו מקום ויתרתי למרות שאם הייתי ממש קורעת לעצמי את החיים ומקדישה אותם למתמטיקה אולי כן הייתי בהחלט יכולה להצליח.
אחת המגמות שלי היא מגמה מדעית ואני פשוט גרועה בה, המורה שלנו ממש לא טובה ואף אחד לא מצליח לקבל אפילו עובר, לקחתי הרבה מורים פרטיים ועברתי ממורים למורים ואני פשוט לא מצליחה להשלים חומר שבתכלס היה צריך להילמד בכיתה בצורה מסויימת ומסודרת. גם זה מדכא אותי שאני כבר לא יכולה לעשות דבר מלבד או לרדת מהמגמה או לעשות איכשהו את הבגרות בכל זאת.
הקבא והדפר שלי נמוכים מאד, הופתעתי בצורה לא הגיונית!!!! מהנתונים שלא מתאימים לי כלל וכל החברים שלי מצליחים וכולם שמחים ועליזים וגאים בעצמם.
אני עושה גם הרבה מועדי ב' לבגרויות ואין מצב כזה שלא לרוב.
אני פשוט מרגישה שדברים מתפרקים לי בחיים וששום תחום לא הולך לי,
ואם הוא הולך אני צריכה "להקדיש את חיי" כדי להצליח בולעשות 100 מועדי ב' או פשוט לא יודעת מה ..
אין שום דבר בחיי שאני יכולה לומר, שבאתי , למדתי , עשיתי והצלחתי מהפעם הראשונה, או שסתם משהו קשה עשיתי בקלות.
ושוב, המשפט עם הדשא של השכן ממש מתאים פה אבל זה באמת ככה!
כל אחד מהחברים שלי מצליח במ-ש-ה-ו!!!!
רק אני לא.
אני מרגישה מן כישלון פנימי. דיברתי עם אמי על זה, אני פתוחה איתה מאד
והיא אמרה לי שבגדול "לא נורא", "יש מועד ב" "זאת תקופה כזאת לא טובה"
אבל למה תמיד כל מה שאני עושה צריך להיות תחת הכותרות האלו?
למה אני לא יכולה להיות בלי -כותרת- ???
פשוט לבוא, ולעשות את המיטב ולהיות מרוצה מעצמי.
כל דבר בחיים שלי כדי להשיג אותו אני צריכה להילחם ולתת את כל כולי
כשמנגד אנשים זורמים עם החיים, ואם לא מצליחים פה אז מצליחים שם....

אני לא אומרת שאני לא מעריכה ושהכל גרוע בחיי, לא. אני מוקירת תודה לכל דבר שטוב לי בו בין אם זה חברים משפחה או סתם יום טוב שעבר בחיוך...
אבל זה פשוט בלתי אפשרי להעלים עין על כל שאר הדברים.
אני פשוט אדם ללא מזל. וכשאין מזל, אין מזל בשום תחום.

הייתי רוצה שאולי תביעו את דעתכם על כל מה שסיפרתי, מה אתם חושבים
וחוויות שונות שאולי דומות שחוויתם? זה יעזור לי מאד.
תודה רבה!!!!!