אוקי אז היי, אני בת 17 ומגיל 14 היה לי חבר הכי טוב (ששימש בתפקיד החברה הכי טובה בעצם). הוא בגילי, לומד בבית ספר צמוד לשלי (אנחנו בבתי ספר דתיים אז בנים ובנות לחוד) והוא גר חמש דקות נסיעה ממני.
הוא אדם מדהים, במלוא מובן המילה.
אף פעם לא חשבתי שנהיה זוג.
לפניי כשנה וחצי התחלתי להתאהב בו, ואני לא יודעת אם גם הוא התאהב בי אבל הקשר שלנו נהיה כמו קשר של כל זוג רק בלי נשיקות: ישנו יחד, התחבקנו.. באמת היינו כמו זוג! לא רק מבחינת מגע, אלא גם מדברים כל יום, נפגשים המון.
תמיד ידעתי שהוא אוהב אותי- אך לא רצינו להרוס את הקשר המדהים שלנו ולהיות ביחד.
לפניי כחודשים נהיינו זוג, והכל מושלם.
אני מאוד אוהבת אותו, אך לא אהבה כמו שהייתה לפני שנה וחצי (פרפרים וכאלה) אין לי התרגשות או רעד לראות אותו ואפילו לא כשאנחנו מתנשקים.
אבל אני מאוד אוהבת אותו ונמשכת אליו והכי כיף לי איתו בעולם
הוא בן זוג מדהים ותומך ובאמת אין לי מילים!!
אז רציתי לשאול, מה זה אומר לגביי ולגביו? זה הגיוני שאני לא מרגישה פרפרים/רעד וכדומה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות