קודם כל אני אתחיל שיש לי את החברה הכי חמודה בעולם אני והיא הכרנו ביום הגיבוש של כיתה ז׳ (כמעט 5 שנים) ואנחנו ממש BFF בכיתה ח׳ איזה בחור נדלק עליה והיא עליו והם הפכו להיות חברים שלא תבינו לא נכון פירגנתי לה ואני עדיין מפרגנת לה ואף פעם החבר שלה לא בא על חשבוני אבל כשאני רואה אותם ביחד אני אומרת לעצמי ״יש לה חבר היא מאושרת למה לי אין את זה למה לי אין רומן נעורים אפילו נשיקה ראשונה לא הייתה לי עדיין כשילדים בני 13 כבר עושים את זה״ כל פעם שאני שומעת על דברים מהסוג הזה אני מרחמת על עצמי ורחמים עצמיים זה פשוט תחושה נוראית אני לא ביישנית או משהו יש לי בטחון עצמי אני כן מנסה להתחבר לבנים אבל איך אומרים ״או שהם תפוסים או שהם הומואים״ ואני לא יודעת מה לעשות לעצמי זה כבר מתחיל להדאיג אותי שאני אהיה ככה כל החיים.
אני יודעת שזאת לא כל כל שאלה פשוט הייתי חייבת לפרוק
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025