אני וחבר שלי שנתיים ביחד. לי תמיד יש חשק להיפגש אתו אבל הוא בכלל לא רוצה להיפגש אתי
הוא כל הזמן אומר 'לא היום, מחר. אין לי חשק היום' ואז יום למחרת הוא אומר 'אין לי כוח, מחר'
עם חברים שלו תמיד יש לו חשק להיפגש
והוא תמיד מתרץ מלא ומוצא את כל הסיבות שבעולם לא להיפגש אתי וכשזה מוצדק אני לא כועסת (נגיד הוא צריך ללמוד למגן או בגרות) אבל לפחות שייפגש אתי כשהוא יכול!
לפעמים יש לי בית ריק ויש לנו חופש מבית ספר ואני אומרת: נו בוא ננצל את זה (אנחנו מקיימים יחסי מין)
הוא תמיד אומר שאין לו חשק ואין לו כוח אליי, "אין לי כוח לקחת אוטובוס" מה זה אין לי כוח לקחת אוטובוס? אתה לא יכול לעשות מינימום מאמץ בשבילי? זה לא שהבן אדם נמצא במצב שהוא חלש פיזית או במצב נפשי שהוא חסר כוחות.
זה גורם לי לחשוב מה אני שווה בשבילו בכלל? מילא אם לא היו לו חשק מדי פעם, אבל אין לו חשק כל הזמן! לראות אותי זה בגדר עבודה או משימה שצריך לסמן עליה וי.
אני חייבת לציין שהוא כן מאוד אוהב אותי. ועם זאת שאני מרגישה שהוא מאוד אוהב אותי אני מרגישה שהוא לא מעריך אותי בכלל.
אני זאת שתמיד מתחילה שיחות, פונה אליו, מציעה להיפגש, יוזמת דברים והוא מצידו- כלום.
כשהוא בא הוא רק מחכה ללכת.
אני לא יכולה להיפרד ממנו כי אני אוהבת אותו כל כך ואני לא יכולה בלעדיו.
אני שואלת אותו שאם הוא כל כך לא רוצה אותי למה הוא לא נפרד ממני? והוא לא רוצה להיפרד ממני.
אני כבר לא יודעת מה לעשות כי תמיד אני רוצה והוא לא ואז אנחנו מתווכחים ושנינו סובלים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות