היי , בן זוגי ואני מאורסים במשך תקופה ארוכה ובגלל הקורונה לא יכולים לטוס לחול לחתום (אנחנו שנינו לא יהודים מצד אמא יכולים רק נישואים אזרחיים ) . מאז ומצמיד אני חולמת על ילדים וכל פעם החלום מתרחק ממני וגורם לי לשקוע בדיכאון וחרדות . אמרתי לבן זוגי בוא נתחיל לעשות מאמץ עכשיו כי להיכנס להריון זה לא עניין של מה בכך ויכול לקחת זמן . הוא מתעלם ממני ואומר שאני חיה בסרט שזה לוקח זמן ונמצא את עצמו עם ילד ולא נשואים . כשאישה רוצה ילד אז היא מאוד רוצה ואני בטוחה שנשים פה מהאתר יזדהו איתי .. ובינתיים רק המחשבות הפסימיות על החלום שלי הולך ומתרחק והכי גרוע ללא דד ליין ואיני יודעת מתי ומה יקרה .חוסר הודאות מעצבן אותי וגורם למתח בינינו ואני לא מבינה מדוע הוא מתעקש על משהו כזה .. הוא אומר שמביך אותו להיות עם ילד ולא נשוי מה מביך בזה ??? חצי מישראל ככה !!! הוא אטום לגמרי ומעביר נושא שיחה ופתאום פעם אחת דפק לי -״אני בכלל לא בטוח שאני רוצה ילדים בהתחלה״ ולא הבנתי מעין זה נובע .. הרי תמיד חלמנו על משפחה וזה ערך עליון אצל שנינו . מרגישה שאנחנו מתרחקים ולא יודעת מה לעשות כדי לא ליפול לאיזור ההרס העצמי . לפעמים אני כל כך מתעצבנת שאני אומרת .. אולי עדיף שנפרד כי אני לא מצליחה להכיל את הכאב .
מישהו יכול לנסות לנתח את מה דהוא מרגיש ואומר ?? אני לא מצליחה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות