בחרתי ללכת למצעד הגאווה כי אני נורא מעודדת שונות.
רציתי לראות את עולמם השונה של הקהילה הגאה כי אני לא נחשפת לאנשים כאלו ביום יום וזה נורא סקרן אותי.
הגעתי לשם סטיירטית לחלוטין ובטוחה בנטיות שלי במאה אחוז, אך יצאתי משם מעורערת שאולי אני לסבית.
הגעתי לשם עם חברה טובה וכשהסתובבנו שם החזקנו ידיים כדי לא לאבד אחת את השנייה כי היו מלא אנשים וכל רגע באו אלינו אנשים ואמרו "ואו איזה יופי, לסביות"
(או משהו בסגנון שמעביר את המסר הברור) ונגשו אלי הרבה בחורים ושאלו אם אני לסבית ונפלט לי שכן. לא יודעת למה. כנראה הרגשתי חלק מהאווירה והתחשק לי "להתאים" את עצמי ולראות איך זה,אני חושבת שזאת הנקודה שהכל התחיל אצלי.
אני לא חושבת שזה נכון לומר חד וחלק שאני מרגישה שאני לסבית כי אני חושבת שזה משהו חולף שקרה רק כי מצעד הגאווה עורר בי עניין וחשף אותי לתכנים שלא הייתי רגילה אליהם וגם כי זה גיל כזה שרק מגבשים את הזהות אבל אני באמת מתחילה לערער עם עצמי, אני עדייו נמשכת לגברים אבל אני מרגישה שלא אשלול גם בחורה.
המחשבה להיות עם בחורה מציקה לי. בחיים לא דמיינתי שאני אחשוב אפילו על לצאת עם בחורה כי זה סוג של לא מקובל בסביבה שאליה אני שייכת, תמיד אמרתי לעצמי שאין מצב ואף פעם לא הרגשתי משיכה לבנות אבל אני מרגישה שכל זה התעורר אצלי רק בגלל בחורה ספציפית.
במצעד הגאווה הכרתי מישהי לסבית, היא פשוט בחורה מהממת, היא מסוג הלסביות שמתלבשות כמו בנים אבל היא ממש יפה, התחלנו לעקוב אחת אחרי השנייה באינסטגרם ואני מרגישה שאני נמשכת רק אליה ! לא לשום בחורה אחרת, רק אליה.
באמת שאין לי מושג מה קורה לי, היא סוג של גרמה לקרע הזה בתוכי ולכל השאלות שלי בנוגע לנטיות המיניות שלי.
למישהו יש קצת דרך איך לכוון אותי כי אני מרגישה נורא מבולבלת
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות