אני מרגיש אבוד..
במצב שאני נמצא היום כמעט ואין לי תקשורת עם אף אחד, ואני מאשים רק את עצמי.
אני הרחקתי ממני אנשים. בקושי יש לי חברים היום ואני מרגיש ממש בודד.
אני לא דחוי. ילדים בבית ספר רוצים להתחבר אליי, מנסים להתקרב, להתחבר. אני לא תמיד מסרב, אבל באיזשהו שלב אני מנתק פשוט את הקשר. זה תמיד בא ממני.
אני לא יודע ממה נובע החוסר ביטחון הזה. אני לא רואה בעצמי אף חיסרון,במיוחד לא ביופי. אני לא רוצה להישמע שחצן אבל אני ממש יפה (גבוה, עיניים כחולות, בלונדיני), אבל למרות הכל אני חסר ביטחון וכשזה מגיע לתקשורת עם אנשים, אני פשוט לא מסוגל לפתוח את הפה, להתקרב אל אנשים ליצור קשר.
חשוב לי לציין שפעם לא הייתי כך, היו לי יותר חברים והיה לי קל יותר להתחבר. אף פעם לא הייתי אחד שמדבר הרבה אבל היו לי יותר חברים ועם השנים פיתחתי את החוסר ביטחון הזה שגרם לי להתרחק מאנשים.
ממה אני מתבייש? למה זה קורה? אני לא מבין את עצמי..
הכי חשוב לי לצאת מזה, כי אני מרגיש בודד, ואני גם מפסיד מזה המון אנשים שיכלו להיות חברים טובים שלי.
איך אני יכול לטפל בבעיה הזאת? אני נמצא בטיפול של פסיכולוג כבר איזה חודש ואני לא רואה איזושהי התקדמות. איך אני משתחרר מהביישנות הזאת והחוסר ביטחון ונותן לעצמי להתחבר אל אנשים, להתחיל לדבר?...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות