אני בכיתה ז.
אני בוכה כל יום ולא יודעת מה לעשות עם עצמי.
אני מרגישה שאף אחד לא מבין אותי, אני כל יום בוכה כשההורים שלי אומרים לי את הדבר הכי קטן.
אני לא מסוגלת יותר אני באמת על סף שבירה.
אחותי בכיתה ד' הולכת לפסיכולוגית על בעיות עצבים, כשאני עולה למעלה ובוכה על כל דבר קטן שאומרים לי, ואף אחד לא רואה בזה משהו חריג.
אני בכיתת מופת, ויש הרבה לחץ וציפיות, מצד ההורים שלי ומצד המורים.
אני יודעת שההורים שלי שופטים אותי כל-כך הרבה בגלל שהם אוהבים אותי רוצים שיהיה לי עתיד טוב, אבל אני לא מסוגלת יותר.
קשה לי.
אני רוצה לבקש מההורים שלי ללכת לפסיכולוג אבל אני לא יודעת מה הם יגידו ואיך הם יקבלו את זה.
אני פשוט לא מסוגלת יותר.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות