אני באמת אוהבת את אמא שלי אבל אני לא מבינה מה לעשות.
אני יודעת שרוב בני הנוער לא מסתדרים עם ההורים אבל אצלי זה שונה. נראה לי לפחות.
אני מגיעה למצב שכל ערב אני בוכה בגלל אמא שלי. אין לי אבא ואני בת יחידה. אפילו סבתא שלי (והיא אמא של אמא שלי, כן?) מסכימה איתי לגבי מה שאני אומרת על אמא שלי.
אני אתחיל מההתחלה: מאז שאני זוכרת את עצמי אנחנו עוברות מדירה לדירה. אמנם בתוך אותה העיר, אבל עדיין לאזור אחר שלה.
לזה אני כבר רגילה אבל אני לא יכולה עם זה שאמא שלי כל הזמן שופטת אותי, מעליבה אותי ומאשימה אותי בכל דבר.
אני באמת מנסה להיות הכי טובה שאני יכולה, הציונים שלי בבית ספר הם מעל 90, אני משתדלת לעשות את מה שהיא אומרת לי, הכול.
אבל אם אני מתעכבת אפילו בדקה היא גורמת לי להרגיש נורא.
אני התעכבתי מקודם כשבאתי לצאת מהאוטו ולקחתי את המטען, המפתחות ומה שלקחתי והיא פשוט סגרה עליי את הדלת של האוטו.
אני מנסה להבין מה אני עושה לא בסדר. אני פשוט יושבת באוטו ובוכה עכשיו
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025