כבר כמעט ארבע שנים שאבא שלי פוגע בי ואני כבר לא יודעת מה לעשות.. הוא קורא לי בשמות שאני מתביישת להגיד שכבר התרגלתי אליהם (מטומטמת, גועלית, לכי לעזאזל, איך יצאה לי בת כמוך... אני מעדיפה להפסיק)
צועק עלי מול המשפחה שלי, מול אח שלי בן ה-4 שכואב לי עליו שהוא צריך להיות חשוף להתנהגות הזאת, ואפילו קרה גם מול חברים של אח שלי... אמא שלי ניסתה לדבר איתו על זה המון פעמים אבל זה לא נפסק אז זה כנראה לא ממש עוזר.. גם דיברתי עם אמא שלו על זה והיא מסרבת להאמין... לחברות שלי אני לא ממש מספרת מה עובר עלי..
הרבה זמן שאמא שלי הציעה שאני אלך לטיפול פסיכולוגי שייתן לי כלים להתמודד עם זה ואני תמיד התנגדתי לזה, אבל הגעתי למצב שאני כבר מתקשה לישון בלילה כי אני לא יכולה להפסיק לחשוב על זה ולבכות. אני עכשיו נמנעת מכל סוג של תקשורת איתו כי אני פוחדת שהוא יתהפך פתאום ויתחיל לצעוק עליי, וכשאמא שלי סיפרה לא על ה'אסטרטגיה' החדשה שלי הוא אמר "יופי. זה טוב שהיא מפחדת."
ובהתחשב בכל אלו הבנתי שאני באמת זקוקה לעזרה פסיכולוגית שתיתן לי דרך אחרת, כי אי אפשר פשוט לשתוק לנצח... אלא מה?
אחרי שאבא שלי גילה שנקבעה לי פגישה ראשונה עם הפסיכולוג הוא אמר שהוא לא מוכן לזה וביטל את הפגישה ואוסר עלי ללכת לטיפול... ואני כבר באמת לא יודעת מה לעשות יותר אין לי מושג איך להתמודד עם העניין ואני לא רוצה להרגיש ככה יותר. אני לא רוצה לפחד מאבא שלי. אני לא רוצה להשתיק את עצמי. אני כבר במצב הזה כמעט 4 שנים וקשה לי ואני יודעת שיש אנשים אחרים שעוברים דברים קשים יותר אבל אני מרגישה שזה מכביד עלי רגשית ולוקח ממני כל כך הרבה אנרגיה. אני לא יכולה לחשוב על דרך אחרת לנסות להתמודד חוץ מטיפול פסיכולוגי אבל אם יש לכם הצעות אני אשמח לשמוע.
בכל מקרה, יש לכם רעיון איך לשכנע אותו אולי? זה שהוא ביטל לי את הטיפול זה גם ממחיש כמה רע המצב...
רוב הפעמים שאבא שלי צורח עלי זה בגלל שדברים לא נעשים בדרך שלו, בדרך שהוא רוצה. לא בגלל ענייני בית ספר או משהו בסגנון.
יש לי את הכתובת ואת מס' הטלפון של הפסיכולוג אז חשבתי שאולי אני אוכל לנסות ליצור איתו קשר ואולי אז הוא יבין כמה אני נואשת, אבל אני לא יודעת אם זה רעיון טוב... אז מה אני צריכה לעשות? מה נשאר לי לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות