שאלה 325553
 
הזמן
 
דווח
 
נהל
  0 אנשים צפו, 0 כתבו עצות, ו-0 דרגו את העצות.

רוצה לשנות את עצמי!

אנונימית בת 17 | כתבה את השאלה ב-07/05/21 בשעה 21:36

היי, אז כמו שכתוב בכותרת אני רוצה לשנות את עצמי, לא במראה שלי אלא בחשיבה שלי, בהתנהגות שלי, איך שאני "מציגה" את עצמי אל העולם ואיך להתמודד עם כל זה ואני אסביר.

אני בכיתה י"ב,אני ביישנית, אני מגמגמת יחסית מגיל קטן, אין לי ביטחון, אני לא יודעת להגיד לא, אני נחמדה מידי אפילו אם דופקים אותי, אני מפחדת לעשות טעויות, אני לא יודעת להסתדר במצבי לחץ, אני לא עבדתי פעם ואני לא מתחברת לאנשים.

כל הנושא הזה של הביטחון והגמגום מאוד רגיש אצלי, אני יודעת ש"בעולם בחוץ" אנשים לא סבלניים בכלל וזה מדכא אותי ומרחיק אותי מלהגיע למטרה של לשים פס ולא לגמגם. גם כל העניין הזה עם הגמגום החמיר אצלי בשנה האחרונה. אני מרגישה שאין לי אוויר לנשום ושהמילים נתקעות לי והיה המון פעמים שאמרו לי: "נו, דברי כבר", "זה תמיד נראה שיש לך משהו להגיד ואת לא אומרת" ועוד.... זה מטריף אותי שאומרים לי את הדברים האלו ואז אני לוקחת את זה לתשומת ליבי וזה נראה שאני נעלבת (למרות שאני לא באמת רוצה להיעלב כי זה נושא שגם ככה קשה לי איתו, אז אתם באים ועוד מקשים??) ואש עוד שאולים אותי: "מה את נעלבת?", "תפסיקי להיות רגשי", "זה בצחוק".

בעקרון הבנתם את כל הנושא הזה שקשה לי מאוד איתו וכאן זה מתקשר לנושא העבודה.
אני מודעת לזה שבגלל הגמגום והביטחון ברצפה אני מפחדת לעבוד, מפחדת לעשות טעויות.
אז נמנעתי מלעבוד עד עכשיו למרות שידעתי שיכול להיות שלעבוד גם ירוויח לי כסף וגם ירוויח לי ביטחון.

בנוסף, כל הנושא הזה של התחברות עם אנשים מקשה עלי. יש לי קול נמוך וברוב הפעמים לא שומעים אותי, אני לא יודעת לעמוד על שלי שמזלזלים בי, אין לי על מה לדבר, וגם שעוד איכשהו כן יש לי על מה לדבר אני מתחילה לדבר--> מגמגמת--> אין לי אוויר-->מסתכלים עלי כאילו נפלתי מהירח כי אני נראת מוזר שאין לי אוויר--> סוטים לנושא אחר--> אני מנסה לחזור לנושא שדיברתי עליו--> לא שומעים אותי--> וזהו, אני יושבת בצד ומקשיבה ולא מדברת כמעט.
קרו לי המון פעמים שיצאתי עם חברות, קבענו בשעה מסויימת וחיכיתי להם כמעט שעה! והן בכלל ממציאות תירוצים לפה עד לקיבינימט.

אז כמו שהבנתם, כל המצב הזה מ-ב-א-ס!!!

הכל מתחבר להכלל וזה כמו לופ שאני לא מצליחה לצאת ממנו. אני מרגישה כבר שאני טעות ושאני סוטה מהנורמה. שאני לא אמורה לגמגם ואני לא אמורה לשעמם אנשים, שאני לא אמורה להיות עם קול נמוך ועוד מיליון דברים שבאים בעקבות זה.

אבל מה שאני בטוח לעולם לא אשנה בי זה את הרצון והאומץ. עם כל התקופה החשוכה הזאת היו נקודות אור שבהם הצלחתי לצמוח. אז כן יש לי תקווה לגבי זה אבל זה כל כך קשה ואנשים לא מבינים כמה זה מעצבן שאתה מנסה לדבר ופשוט משהו חוסם אותך, שאתה סוף סוף לוקח אומץ ומדבר וגם אז הכל מתמוטט.

אני יודעת שדיברתי על המון נושאים בעת ובעונה אחת אבל אני לא יודעת כבר מה לעשות עם עצמי. שנה הבאה אני אמורה להתגייס וההורים שלי פוחדים עלי בצבא כי זה מקום עם משמעת ויעני צועקים על כולם שם יורדים על כולם בצחוק והם חוששים שאני ירצה להתאבד.
למרות שגם לפני זה רציתי להתאבד והם לא יודעים.
סורי על החפירה אבל הייתי חייבת לפרוק את זה ואני אובדת עצות. פליז תענו לי מה לעשות נכון????

אצלנו, כל אחד יכול להוסיף עצה... גם מבלי להירשם!
אבל אנו ממליצים לך להירשם למערכת המייעצים
ההרשמה קצרה וללא שום תשלום.

אז, בשביל מה להירשם?

כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות

הוספת עצה ללא הרשמה

עצות הגולשים (2) כיצד להציג? מהאהודות מהפחות אהודות מהחדשות

  • בטעינה...

עוד ממדור "מתבגרים"

חדשות במדור
אקראיות במדור

השאלות הנצפות היום במדור

היום
השבוע
החודש

עכשיו ב-AskPeople

עוררו עניין
חדשות

-->