היי לכולם,
כבר חודש בערך שאני מתנהגת מוזר והמצב רוח שלי השתנה.. יש בחור אחד שגדול ממני בשנתיים ונמצא בצבא. הכרתי אותו דרך העבודה שלי שעבדנו בה ביחד במשך שנה, ולקראת סוף השנה הזאת (והעזיבה שלו כי הוא סיים תיכון ולאחר מכן התגייס), התחלתי לפתח אליו רגשות.
עם הזמן הפסקתי לראות אותו והקראש שלי נעלם כלא היה.
חשוב לציין כי אנחנו גרים יחסית קרוב ומדי פעם אני רואה אותו בסופשים כשהוא יוצא הביתה.
לפני חודש/חודש וחצי בערך ראיתי אותו בתדירות יותר גבוהה ופתאום הרגשתי שהרגשות שלי חוזרים,
בהתחלה הייתי מבולבלת ולא הבנתי מה אני מרגישה אך לאט לאט הרגשות האלו התחזקו ועכשיו אני ממש ״מאוהבת בו״ אפשר להגיד… כל פעם שאני רואה אותו אני מחפשת את המבט שלו וכשהוא אומר לי שלום זה עושה לי את היום.
לאחר שהבנתי שהרגשות שלי חזרו התחלתי להיות עצובה יותר ואני חושבת עליו כל הזמן, לא באותה תדירות שחשבתי עליו כשהיה לי קראש עליו פעם (לפני 8 חודשים) ואני לא מבינה מה קורה לי.
בכיתי כבר כמה וכמה פעמים, ובחיים לא קרה לי שבכיתי כשהייתי בקטע של מישהו. האם לדעתכם כפי שזה נשמע, אף פעם בעצם לא התגברתי עליו, אלא פשוט לא ראיתי אותו והרגש נקבר עמוק בלב?
האם יש מישהו שקרה לו מקרה דומה או שרגשות מהעבר פשוט חזרו אליו בהפתעה? אשמח לשמוע איך התמודדתם והאם זה היה סתם בלבול ורצון לזוגיות ואהבה, או שזה היה אמיתי כי בעצם כל הזמן שלא ראיתם אותו לא הפסקתם לאהוב את אותו בן אדם…
תודה לכולם, אוהבת ומעריכה את מי שקרא
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות