היי. אז בחיי הקצרים עד כה חוויתי לא מעט קשיים עם עצמי ועם הסביבה שלי. אחד מהקשיים שאני תמיד ראיתי בי ואחד מהחסרונות שלי הוא שאין לי חוש הומור. אני תמיד רצינית כל כך, לא צוחקת בספונטניות וגם אם אני מנסה אחרים רואים זאת כחיוכים מאולצים. אני לעומת זאת באמת צוחקת כאשר אנשים אחרים רואים זאת כחיוכים מאולצים. אני תמיד כל הזמן מקבלת מהסביבה ומאנשים את המשפטים:"תשתחררי" , " למה את כזו רצינית" , "למה את כזו עצובה" , "למה את בדיכאון" וכו'.. אני כבר לא יכולה לשאת יותר את היחס הזה. יחסית לגילי אני אכן בוגרת ואני רצינית מאוד. בקיתור, אני לא יודעת לצחוק ועוד יותר גרוע אני לא יודעת להצחיק. אני כשאני מנסה להצחיק אחרים אני יוצאת כמעין דפוקה ומטומטמת. והכוונה בלהצחיק בכיף של הרגע למען ההשתחררות. אני מאוד רוצה לצחוק ומאוד רוצה להצחיק אבל פשוט אין לי את זה. אני לא סובלת את עצמי על כך. בנוסף לכך אני תמיד נראית מאופקת בחיצוניותי מה שמוסיף לרצינות ולפעמים מבלבל את האנשים שמסביבי. למשל כאשר אני עצובה אנשים חושבים שאני כועסת או כאשר אני כועסת אנשים חושבים שאני לא מרגישה טוב ואני עומדת להקיא או כאשר אני שמחה אנשים חושבים שאני ממש מוזרה ושזה לא מתאים לי. אני כבר לא יודעת מה לעשות. עזרה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025