אז אני שמיניסטית, וכמו שאתם יודעים זה סוף שנה כבר ונגמר בית ספר, זה מרגיש לא כלכך אמיתי. זו מסגרת שהייתי בה 12 שנים שאני כלכך רגילה אליה וזה פשוט בלתי נתפס מבחינתי שזה נגמר. יש לי חבורה די גדולה של חברים ממש קרובים אליי ואני אוהבת אותם מאוד ואני רוצה שהם ישארו בחיים שלי, אני ממש פוחדת לאבד אותם. גם כל ההווי של בית ספר, כל מה שיש עכשיו שאין לנו הרבה דאגות שאנחנו פשוט יושבים וצוחקים כל היום (כן, גם עם הבגרויות) אני אוהבת את זה, זה כיף לי ולא באלי שזה ייגמר. למרות הקורונה היה לנו טיול שנתי (לצערי לא היה פולין :/) והוא היה ממש מדהים ותמיד שאני חושבת עליו אני נהיית עצובה כי זה היה האחרון. יש אנשים מהבית ספר שהייתי רגילה לראות ביום יום ואני כנראה לא אראה אותם בחיים. קשה לי לעבור הלאה. יש לי מסיבת סיום היום ובחזרות כמעט בכיתי כי קלטתי שזה נגמר ופשוט היה לי ככ טוב עם האנשים סביבי.
אני יודעת שדברים נגמרים ושזו תקופה שאני הולכת להתגעגע אליה אבל למרות זאת אני צריכה לעבור הלאה, אבל עדיין ממש קשה לי עם זה שזה לא יחזור. אני מתגייסת בנובמבר לתפקיד טוב, אבל אני מרגישה שאני עדיין לא מוכנה לזה ולא מוכנה לצבא. בראש שלי בראשון בספטמבר אני שוב בבית ספר..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות