נכנסתי להריון בגיל 17 מהבן זוג שלי שיצאנו כבר 4 שנים
ליפני שנכנסתי להריון עברתי לגור איתו ביחידה נפרדת מהבית
בכל תקופת ההריון הרגשתי מחמתי שהיא לא רוצה את זה היא הייתה מאוד לחוצה מהעניין של איך זה יראה לעין שאנחנו לא נשואים וכיווכול שהרסתי לו תחיים
היא עזרה לנו להתחתן ובאמת ראיתי את הרצון שלה לעזור לנו אבל הרגשתי שמשהו לא בסדר שהיא עושה את כל זה בשביל שהיא לא תחווה בושה התחתנו בסופו של דבר כשאני בחודש התשיעי להריון כשזה בשיא הלחץ וכל האירגונים שלי על איך שאני יראה עשיתי ודאגתי לעצמי
ילדתי ואחרי הלידה קראתי לאמא שלי תבוא לעזור לי עם הילד וללמד אותי ולהדריך אותי באותו יום היא ביקשה מאימי ללכת ושאין בעיה שאני יסתדר
לא רציתי שהיא תלך ודיברתי עם חמותי על זה והיא עדיין ביקשה מאמא שלי ללכת
בסופו של דבר היום אנחנו גרים בבית של בעלי בחלק נפרד מהבית
הבאנו את הילד התחתנו אנחנו חיים חיים מאושרים ביחד כזוג היום עבר כבר חצי שנה מאז הלידה אבל בעלי עובד ואני בלי עזרה אני קמה כל הלילה לילד שזה פעם בשעה אני על הנקה מלאה קמה איתו כל יופ מ 7 בבוקר אני מרגישה שאני נשברת שאין לי כח יותר להמשיך
עכשיו חמותי מאוד מצפה ממני שהעזור לה בכביסות בנקיונות אבל אין מי שישאר עם הילד
אני לפעמים רוצה להגיד לבעלי ראבק אנחנו בני 18 אמא שלך לא יכולה להשאר לפעמים עם הילד שעה? שעתיים? לעזור לנו
אמא שלו כל היום בבית ואני מרגישה שהיא דיי עושה לי בכוונה כל הזמן וכבר לא נעים לי
כואב לי מהמחשבה שאני באמת ילדה חרוצה ועצמאית ובחיים שלי לא הייתי עושה משהו שעלול לפגוע בסובבים של בעלי אז למה אמא שלו דווקא זאת שבאמת מכירה אותי ויודעת איך אני למה להתנהג ככה?.. אין סיבה שמצדיקה את מה שהיה לי אחרי הלידה
אני עם תינוק בחדר ואני לא יודעת להניק לא יודעת מתיי אני צריכה ועם הילד מתעורר מה אני אמורה לעשות היא לקחה ממני את הזכות שאמא שלי תעזור לי
אני מתוסכלת על החיים שלי..
מה אני יכולה לעשות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות