אז כמו שאפשר להבין מהכותרת, למרות שיש לי עוד זמן עד אז ... אני כבר היום יודעת שאני רוצה להיות פסיכולוגית ואני חושבת שיש לי את רובן הגדול של התכונות המתאימות למקצוע זה.
ועוד הרבה אנשים חושבים כמוני .
אבל שמעתי שלאנשים שהיו באשפוז פסיכיאטרי, יהיו סיכויים מאוד נמוכים להתקבל לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית, ואני נמצאת כבר כמעט 4 שנים
כמעט רצוף באשפוז פסיכיאטרי מסיבות מאוד מורכבות. (אובדנות) והאבחנות הפסיכיאטריות שלי הן דיכאון, הפרעת אישיות גבולית ופוסט טראומה מורכבת.
ואחד הדברים שאני מנסה מאוד להאחז בהם זה הרצון לעזור, ולטפל באנשים והידיעה שיש לי את התכונות המתאימות לזה.. ואני לא רואה את עצמי עובדת במקצוע שהוא לא טיפולי..
אני מודעת לעובדה שיש מגוון נרחב של מקצועות טיפוליים , ושלא צריך להיות פסיכולוג כדי לטפל וליצור שינוי נרחב בחיים של אנשים..
אבל אני פחות מזדהה ומתחברת למקצועות טיפול אחרים, ואני לא יכולה להיות עובדת סוציאלית בגלל שמבחינת המשפחה שלי זה מאוד מורכב, והמשפחה שלי מוכת טראומה ממעשים של עובדים סוציאליים עקב אירועים אישיים ומורכבים שקרו בתוך המשפחה..
ואני לא רוצה לעשות משהו שיפגע במשפחה שלי.
וראיתי לדעת אם אתם מכירים מישהו שניסה להתקבל לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית לאחר אשפוז פסיכיאטרי והתקבל, ואם בכלל יש לי סיכוי או שהסטיגמה תעשה את שלה..
תודה רבה מראש לעונים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות