טיפה רקע-
אז ככה, לפני כשנה עברתי עיר ובית ספר ככה שהתחלתי את התיכון בעיר אחרת, בלי חברים בלי כלום.
בבית ספר הקודם הייתי מקובל והיו לי מלא חברים, ולא כל כך הצלחתי לשמור איתם על קשר.
אז התחילה שנת הלימודים והתחלתי להתנהג מוזר ליד אנשים,
לדוגמא: כשמישהו או במיוחד מישהי רצו להכיר אותי פשוט קפאתי, אני מתחיל לרעוד עם דפיקות לב מהירות ולא מצליח לנשום.
כל השנה הייתי ככה, אפילו בעבודה שהיא עם בני גילי.
בכל סיטואציה חברתית אני ככה ואני לא מצליח להשתחרר מזה.
הבעיה היא שכל האנשים שרואים אותי ככה נבהלים ומתרחקים ממני, אפילו היום אמרו לי שאני נראה מפחיד ואדיש ואני לא יודע איך לאכול את זה.
כמו שאמרתי, בבית ספר הקודם הייתי הכי חברותי שיש.
בנוסף לכל אלה, אני לא מצליח להוריד את המסכה.
כשהורידו את ההגבלות אני היחיד שנשאר עם המסכה, אני פשוט מרגיש ערום בלעדיה.
אני לא אני! ☹
ומכאן אני צריך את העזרה שלכם/ן:
מה אלה כל התופעות שקורות לי?
איך מתגברים על זה?
ואיך אני נפטר מהמסיכה בלי להרגיש ערום?
אין לי כל כך מי שיעזור לי עם כל זה :(
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות