היי כשהייתי בת 17 וחצי נכנסתי להריון
חמתי מאוד לחצה עליי שאני ובעלי נתחתן כשאני עוד בהריון ולא לאחר מכן בהתחלה לא רציתי להתחתן כשאני בהריון
אבל גם אנחנו כזוג רצינו את כל יותר מהכל אז בסופו של דבר התחלנו להריץ את זה אמא של בעלי קבעה שסוגרים לעוד שלושה שבועות אני לא הייתי מוכנה לזה שזה כלכך מהר אז שוב חשבתי לא לעשות
הזמן עבר ואז שוב פעם צץ נושא על חתונה ואז כשחשבתי על זה אמרתי לעצמי יש לי גבר שאוהב אותי עוד מעט אחרי זוגיות של 4 שנים הולך להיות לנו ילד אז מה אכפת לי איך אני יראה ואם אני לא ילבש שמלת כלה וגם אם אפילו חברי הקרובים והמשפחה לא יגיעו כבר הסתכלתי על זה בצורה אחרת שפשוט באלי באמת להתחתן איתו הוא מההתחלה היה בעיניין של להתחתן אבל לא ידעתי מה אני באמת רוצה מעצמי אז
בסופו של דבר נקבע שבועיים לחתונה
אני כל השבועיים האלה חיכיתי להצעת נישואין לטבעת למשהוו אם לא לעשות אירוע כמו שרצינו אז לפחות ההצעת נישואין כיום הילד כבר בן 9 חודשים אני יגיד תאמת אני לא בנאדם שטחי שמסתכל על זה שהדברים צריכים להיות בצורה הזאת והזאת
אבל וואלה מבאס אותי שלא הייתה לי הצעת נישואין שאני ובעלי עשינו הכל כלכך מהר בגלל לחץ שאפילו מהדברים שחלמתי עלייהם ויתרתי.. לא היה לי חלום אחר אני באמת המטרות שלי בחיים זה למצוא את הבעל נכון הגבר של חיי שנתחתן ושנגדל ילדים בשפע ובאהבה עכשיו היום ברוך ה הכל מצויין אבל כואב לי כל פעם לראות הצעות נישואין ולחשוב שבחיים לא תיהייה לי אחת כזאת
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות