נמאס לי, נמאס לי מזה שאני שקט. כל פעם זה דופק אותי מחדש עם אנשים, כל שיחה שלי עם אנשים תמיד נגמרת בשקט ארוך ומביך רק בגלל שאני לא מסוגל למצוא נושא לדבר עליו, ואז אני מרגיש מושפל רק בגלל שאני פתאום חותך את השיחה רק כי אין לי איך להמשיך אותה. על מה אדבר עם הבן אדם איפה הוא גר? כמה אחים יש לו? מה??? ולא, אין לי חברים שאני מסתובב איתם קבוע, אפילו פעם ב... אני תמיד תקוע בבית כמו בן אדם בודד ולא עושה שום דבר עם החיים שלי, אפילו אחים שלי לא זורמים איתי ללכת לאנשהו. יש לי עבודה שאני עובד באולם אירועים בתור מלצר, שאני גם מפתח שיחה עם אנשים שאני מכיר שם, אבל כנ"ל שכל שיחה שם מתבזבזת רק כי לי אין על מה לדבר, בסדר דיבור פה ושם אבל אני רוצה שיחה נורמלית שהיא לא 2-3 משפטים ויאללה ביי. לפעמים אני "קופץ למים" ואומר משהו כדי להחיות את האווירה עם אותו הם אדם אבל זה לא מצליח לי ואז אני יוצא הפדחן שלא מעניין/מצחיק...גם לפעמים היה את אחד מהצוות שאחראי שם על הסדר שהעיר לי על זה שאני שקט מידי.
אז כן, אני תמיד השקט בסביבה, העציץ, ההוא שמדברים איתו רק כדי לבקש ממנו טובה כאילו אני איזה מלצר. אפילו עם חברים שלי אני שקט, אבל בגלל שאני מרגיש נוח (כמובן) אז אני סתם דופק משפטים רק כדי לצאת "הבחור שבעניינים".
אני מבקש עזרה, אני מבקש פיתרון למצב הזה שאני שנים מנסה לצאת ממנו. תודה לעונים
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות