אוקיי, אני בת 16 וחצי, כל הזמן רבה עם אמא שלי על שטויות, היא תמיד אומרת לי שאני לא מדברת אליה יפה למרות שאני באמת מנסה. אני מרגישה שלא אכפת לה ממני ושאני כבר לא חלק מהחיים שלה. יש לה תחביב שהיא ממש משקיעה בו וזה הפך להיות חלק ממש גדול מהחיים שלה, היא מנגנת בבית וזה ממש מפריע לי להתרכז או לעשות דברים כי זה ממש מרעיש, היא הולכת להרכבים בערך שלושה ערבים בשבוע במקום להיות בבית וזה ממש השתלט לה על החיים. אני לא ממש יודעת למה זה מפריע לי כי אני גדולה אבל זה כן, אולי כי אני הייתי מנגנת ופרשתי ועכשיו כשאני רוצה עוד חוג היא אומרת לא וזה מרגיש לי שהיא ממש אגואיסטית. בקיצור אנחנו רבות על זה מלא ולפני יומיים היה פיצוץ כי גיליתי שהיא רואה שיש לי מכנסיים קרועים שאני הולכת איתם והיא לא אומרת כלום למרות שהיא שמה לב לזה כי אני לא מדברת אליה יפה לטענתה. היינו בחנות בגדים ורציתי שהיא תהיה ליד התא כדי להראות לה בגדים והיא כל הזמן הלכה והערתי לה על זה ואז היא פשוט הלכה לאוטו ואנחנו ממש בפיצוץ כלומר אני לא מדברת איתה כמעט מאז וזה מקל עלי מצד אחד אבל מצד שני זה חרא כי אני די קרובה לאבא שלי וכל פעם שאני ואמא שלי רבות הוא לוקח צד ותומך בה ואומר שאני לא בסדר ואח שלי גם מקלל אותי כל הזמן על שטויות והיה לי פשוט כמה שעות שהייתי נעולה בחדר כי הרגשתי שאין לי אף אחד בעולם שיבין אותי, שאני לגמרי לבד ורציתי למות. באמת. אני יודעת שאני צריכה להרים את עצמי ולא להתרגש מאח שלי שמקלל כל הזמן או מההורים שלי שמתנהגים אליי כמו חרא אבל אני מרגישה שבורה, שאין לי כוחות להמשיך, לקום בבוקר, שזה רק ילך ויהיה יותר גרוע, שאיבדתי את התקשורת שלי איתם ועם האחים שלי ואני לא יודעת יותר איך להמשיך.
עזרה מישהו?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות