שלום, אולי זה ישמע קצת מוזר אבל ,
נסעתי לטיול לפני צבא, אני מתגייסת שבוע הבא והטיול מסתיים מחר. מחר בעצם אני חוזרת לארץ.
בטיול המדהים הזה הכרתי בחור בשם עידן והוא בן 22. כמעט כל הטיול היינו כמה שיותר ביחד. נוצר בינינו קליק חזק. בהתחלה לא שמתי לב אליו במטוס וגם לא באוטובוס בדרך למלון. וגם לא כל כך ביום הראשון. אבל כשהוא ניגש אליי והתחלנו לדבר גילתי בחור מקסים מלא שמחת חיים. הוא לא הפסיק להצחיק אותי . עם הימים דיברנו יותר ויותר התחלנו לשבת ביחד כל הנסיעות, נרדמתי עליו הרבה פעמים בנסיעות. הוא לא הפסיק להצחיק אותי, טיילנו בערבים ביחד ואפילו שהייתי מאחרת כל פעם מחדש לארוחת הערב הוא היה יושב שם ומחכה לי אפילו שסיים לאכול כבר. הצטלמנו מלא ביחד, עשינו שיחות נפש ולמדנו הרבה אחד על השנייה.
בימים האחרונים הוא התוודה ברגשות שלו כלפיי. וגם התנשקנו . הוא גורם לי להרגיש כל כך טוב. כשהייתי נרדמת עליו בנסיעות יכולתי לשמוע אותו לוחש לאחרים כמה יפה אני כשאני ישנה ושאני פשוט מלאכית. הלב פועם חזק לידו.
הבעיה היא שהטיול מסתיים מחר. זהו היום האחרון שלנו!!! הוא גר בפתח תקווה ואני באשדוד. אני מתגייסת בשבוע הבא והוא חוזר לעבודה שלו. כמעט ולא יהיה לנו זמן אחד לשני. וכואב גם לי וגם לו להאמין שזה משהו שהתחיל ויסתיים בטיול . עצוב לי ממש עצוב לי. התרגלתי אליו מצחיק אותי כל יום מחדש. ושאנחנו עושים כל יום טיול כייפי . זה לא היה סטוץ זה בטוח. אבל קשה לי לראות את זה מסתדר בארץ. יש את המשפט רחוק מהעין רחוק מהלב. ואנחנו נהיה נורא עסוקים בעיקר אני עם הגיוס וזה שאנחנו גרים רחוק. אני לא רוצה שניכנס לשיגרה משעממת שנחזור לארץ של רק לדבר בוטאצפ ובטלפון . אוף מה עושים? צריכה עזרה .
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות