התגייסתי לפני כמה חודשים והיה לי ממש טוב בטירונות ובקורס מבחינה חברתית. בשבוע וחצי הראשונים היה חרא לא היה לי אף אחד אבל לאט לאט הסתדרתי והכרתי יותר והיה לי טוב. כשהגעתי לבסיס כולם התפצלו ולא עברתי עם אף חבר מהטירונות או מהקורס. חשבתי שבגלל שאני חדשה אז בבסיס ינסו להכיר אותי ולהיות איתי וזה לא קרה.. לא אמרו לי שלום בכלל לא ניסו להכיר אותי כלום. כאילו אני אוויר. באמת שלא אמרו לי שלום ואני יודעת שזה מוזר כי בדרך כלל כשבא חדש לא אמורים לבוא לקראתו ולעזור לו ולהכיר אותו ולהיות איתו? או שזה משהו שרק אני הייתי עושה. יש שתי חברות אנטיפתיות שכל היום ביחד ולא הציעו לי פעם אחת לבוא איתן לאכול או לא ניסו לדבר איתי פשוט ישבתי לבד והן דיברו עם עצמן. ניסיתי לדבר איתן אבל ענו לי תשובות יבשות כדי שאני לא אוכל לפתח איתן שיחה והן ימשיכו לדבר לבד.. יש אחד שמאוהב באחת מהן וכל היום נדבק אליה ולא שם עליי. ואחת גם אנטיפתית צהובה שלא הסתכלה עליי כשהגעתי ואחת שאני מרגישה שכל היום מרכלת עליי ומתלחששת עם כולם כשאני נמצאת ובשיחה איתה אחד על אחד מהשאלות שלה הבנתי שהיא לא מנסה להכיר אותי אלא רק להתנשא עליי. יש כל מיני ובאמת שאף אחד לא שם עליי. יש לי מודעות. אני נראית טוב לא דוגמנית על אבל מעל הממוצע, אני מטופחת בסך הכל ואני בן אדם טוב. ואני לא מוזרה והכל בסדר איתי חברתית מחוץ לבסיס. לא חסרות לי אינטרקציות עם אנשים וכולם נורמטיביים. באמת באתי וציפיתי שינסו לדבר איתי שינסו להכיר אותי. ראיתי שזה לא קורה וניסיתי לבד להתחבר אליהם ונתקלתי או בקיר או בסכין. ברור לי שאני אבוא לבסיס ולא אנסה יותר אני לא אכריח אף אחד להיות חבר שלי או להכיר אותי. פשוט אבוא, אסתום כל היום אלא אם כן ידברו איתי וזהו אבל כואב לי להיות ולהרגיש כל היום לבד ולא רצויה. מדברים עליי, כשאני נמצאת, בגוף שלישי. במקום שישאלו אותי שאלות שואלים מה *איתה* וכאלה. הייתי מבקשת לעבור בסיס אבל בסך הכל אני בבסיס שנחשב טוב ותמיד יש אנשים כאלה בכל מקום אז יכול להיות שיתקעו אותי בחור ועדיין יהיה לי חרא ואז לא יצא לי מזה כלום. מה הייתם עושים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות