אני מרגישה כאילו החיים שלי הם מפולת אחת גדוח
לה. שאצל כוחם נכל בסדר ורק אצלי הייתה איזו תקלה.
היה לי את הפוטנציאל להיות מישהי טובה ורגילה - הורים טובים, משפחה תומכת, מצב כלכלי טוב, הרבה מאוד אהבה! אהל משהו לא עבד שם. אני מסצכלת על כולם. לכל אחד יש אישיות מדהימה, חברים טובים ואמתיים אפילו אם רק בודדים, יכולת להתחבר לאנשים ועם משפחה טובה, ורק אני מסצבכת עם עצמי . אני מרגישה שלמשפחה שלי מגיע יותר - ההורים שלי מושלמים, אבא שלי הבן אדם הכי מתחשב שאני מכירה ויכח לקבל יותר כבוד. אמא שלי מדהימה ויכלה לקבל את הבת שתהיה החברה הכי טובה שלה. אבל מה - הם קיבלו אותי
יש לי חברות, אבל אני לא מרגישה שהן באמת מכירות אותי ושאני בטוחה בהן ב100%. אני יודעת שהן יהיו שם שאני אצטרך אותן, אבל שרק אני תמיד מסתכלת על הכל בקנאה ובחוסר פרגון ועושה דברים בתור חברה יותר בשביל לרצות אותן מאשר כדי לעזור . אני כל שניה משנה את דעתי עליהן וגם זה מעצבן אותי - אם אני אני כשאני איתן או לא ומה לעשות
אבל אני לא יודעת איך לעשות את זה, להיות בת טובה יותר, חברה טובה יותר, ומאוד קשה לי עם זה.
הייתי רוצה להיות ילדה שהמשפחה זה המקום הבטוח שלה, שבטוחה בחברות שלה , שאוהבת את עצמה!
ומרגישה שמגיע לה משהו מהעולם הזה
יחדה שמעבירה את היום בלעשות את הדברעם שהיא רוצה ואוהבת במקום לחשוב על הזבל הזה ולהתעסק בדברעם רעים כל הזמן .
כולן יותר מצחיקים/נחמדים/יודעים להקשיב/ אכפתיים ממני וקשה לי עם זה.
אני אומרת לעצמי זו רק תקופה, אבל היא לא עוברת! זה כבר חצי שנה והלוואי שמשהו יגרום לי לצאת מזה
בזמן האחאון אני שוקעת לזה יותר ויותר ושאני לאט לאט הולכת ונעלמת ואני רוצה למנוע את זה.
אשמח ממש לעצות אני לא יודעת מה לעשות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות