אין לי טיפה של שקט בחיים ואני כבר לא יכול להתמודד עם זה, מה עושים?

המצב בבית שלי אף פעם לא היה טוב אבל עכשיו זה כבר בלתי נסבל ההורים שלי רבים וצורחים במשך שעות ואז אבא שלי פשוט עוזב את הביית לכמה ימים ושהוא חוזר הם עוד פעם רבים וצועקים
בזמן שאבא שלי לא בבית כל העצבים של אמא שלי מופנים אלי למרות שאני מביין האחים שלי הכי נורמלי
(כל האחים שלי הגדולים עם עבר פלילי והאח הבכור אלכוהליסט וסוחר סמים ואני לעומתם לא נשרתי מבי"ס ועוזר לאמא שלי בבית ולא התקרבתי לפשע ) היא מאשימה אותי בכל הצרות שלה וכועסת עלי ואני כבר לא יכול להתמודד עם זה
ושיש ריב בין ההורים שלי הבית שלי הופך לתיאטרון שכונתי כל הצ'אחלות של השכונה מתאספות לנו מתחת לחלון באות לשמוע את הריב ואח"כ שאבא שלי הולך הם משחקות אותה כאילו הם מרגיעות את אמא שלי אבל הם רק מסכסכות עוד יותר בינה לביין אבא שלי ואומרות לה "למה את נשארת עם ה0 הזה חפשי גבר עשיר ו..." "הוא הלך לבגוד בך"
למרות שכל זה לא נכון שאבא שלי הולך מהביית הוא יושן באוטו שלו ובבוקר הולך לעבוד .


תמיד בבית יש אווירה עצובה ב16 שנים שאני חי אני לא זוכר רגע 1 שהייתי בו 100% שמח
תמיד המצב הכלכלי היה גרוע פעם ב... עיכולים של הוצאה לפועל ובאים עבריינים שרוצים שנחזיר להם הלוואות .מלא פעמים באתי בלי אוכל לבי"ס כי לא היה אוכל בבית . אין לי טיפה של פרטיות כי אנחנו משפחה גדולה 6אחים והדירה מאוד קטנה אפילו שאני מתרחץ אין פרטיות כי נכנסים ויוצאים מהמקלחת בזמן שאני שם אפילו שאני מבקש לא להכנס
בלילות אני לא מצליח להרדם כי מכל פינה יש רעש
או מריבים של ההורים שלי או מהשכנים שעושים קריוקי או רבים מכות ולפעמים אח שלי (הבכור) מביא הבייתה כל מיני פריקים מוזרים
והם רואים כדורגל ומשתכרים ועושים מלא רעש וההורים שלי לא אומרים כלום כי הם עסוקים בלריב וגם אם הם לא רבים הם לא יעיזו להגיד להם ללכת משם כי הם פוחדים ממנו . (הוא ענק ששוקל 120 ומאוד אלים הוא אפילו דקר שוטר )


בבי"ס אני בקושי מתפקד וכמעט נרדם בשיעורים
כי אני יושן בקושי 3 שעות .
להתכונן למבחנים זה עוד יותר קשה כי יש לי בעיות קשב וריכוז ועם הרעש שיש בשכונה שלי אי אפשר להתרכז .

בזמן האחרון אני כבר מרגיש שאני עומד להתפוצץ
נמאס לי מהמצב הזה בא לי לברוח ואין לי לאן
לפעמים אני יוצא לטייל לייד הביית כדי להרגע אבל גם שאני יוצא אי אפשר להרגע
תמיד לייד הבלוק שלי יושבות חבורת השכנות המגעילות וכל פעם שאני עובר ליידם הם חוקורות אותי מה קורה אצלי בבית למרות שהם יודעות כל מה שקורה אצלי בבית . בדר"כ אני אומר להם הכל בסדר ובורח משם ויש מצבים שפשוט אין לי כוח ואני לא עונה ושאני לא עונה הם מתחילות לקלל אותי כאילו אני חייב להם משהו ואז אני כועס ולא מצליח לחשוב על משהו אחר

לפנימייה אני לא רוצה לחזור הייתי שנה בפנימייה וזה לא עשה לי טוב המצב שלי רק הדרדר שם
לא היה יום 1 שלא רבתי שם עם מישהו וכולם היו יורדים עלי כולל המדריכים .

ואין לי קרובי משפחה שאני יכול לגור אצלם כי המצב אצלם לא שונה ממה שקורה אצלי בבית .

פשוט בא לי לברוח משם ואין לי לאן !!!



מה אפשר לעשות ?