היי כולם , אני בת 19 כל השנה הזאת הייתה לי לא פשוטה הרבה עליות וירידות נכנסתי למערכת יחסים הצלחתי להשתחרר מצהל שעשתה לי חרדה ואז לאט לאט הכל תפס מקום והחיים שלי נהיו מסודרים מצאתי עבודה בגלידריה אפשר להגיד שעבודה ראשונה רצינית שלי שאשכרה טוב לי שם והתחלתי להתעניין בלימודים בדקתי ולרגע חשבתי שמצאתי , חשבתי שאני רוצה אדריכלות אבל אז מלא אנשים הביעו את הדעה שלהם בנושא אני לא נתתי לזה להשפיע עליי כלכך אבל אז זה גרם לי לחשוב עם אני באמת רוצה את זה , אח שלי הגדול "לוחץ" עליי לעשות לימודים ואני רוצה אבל זה בחירה קשה ויצא מצב שנרשמתי לקורס פסיכומטרי .. משם הכל התחיל להתדרדר אני לא מרגישה שזה נכון לי , אולי אני לא חכמה ויצא מפגרת אבל באלי לפרוש אבל מצד שני המשפחה שלי מאמינה בי.. אבל זה לא שאין עוד אופציות כדי להיכנס לפסיכומטרי , אז בכל מקרה התחלתי להיות מדוכאת יותר וזה משפיע לי על החיים חזק.
על המערכת יחסים שלי ובכללי כל הנקודת מבט שלי על העולם אני רואה את הכל שחור והכל נראה לי כלכך חסר היגיון באלי פשוט לברוח להיות בדירה משלי לעבוד בעבודה קטנה ולגלות את עצמי עוד יותר ולהבין מה אני רוצה , אבל כל זה לא נשמע ריאליסטי ואני פשוט אבודה ואמא שלי שילמה לי על הקורס פסיכומטרי הזה ואני מרגישה לא נעים פשוט לוותר אבל זה פשוט מרגיש לי נכון אבל אולי אני חלשה ואולי זה שקצת קשה לא אומר שזה רע לי ואני פשוט לא יודעת מה לעשות.
הבן זוג שלי הציע לי לקחת שבוע ולנסות לתת בראש עם הפסיכומטרי ועם אני רואה שעדיין אני מרגישה לא במקום אז פשוט לעבור לגור קרוב אליו (זה משהו שאני רוצה לעשות הרבה זמן ) והוא תומך בי אבל אני פשוט מרגישה שאין לי מוטיבציה לזה שכלום.
אני לא באמת מצפה לתשובות ברורות ושלמות שזהו זה יפתור הכל אבל התשובות שלכם יכולים לכוון אותי .
תודה לכל העונים
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות